דוח שהוכן על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון, הדגיש כי יעדי האיסוף של מכלי משקה התקיימו בשנים שקדמו להרחבת החוק (77% למיכלים הקטנים ו-55% לגדולים. מאז הרחבת החוק אוחדו היעדים ל-68% והם יעלו לאורך השנים הקרובות עד 77%. ב-2022 הייתה עמידה ביעד המאוחד). עם זאת, מאז ההרחבה ירדו יעדי האיסוף, כאשר על-פי ההערכות רק כ-25% ממכלי המשקה הגדולים נאספים מהציבור. הדוח הדגיש כי מכונות אוטומטיות הן אמצעי האיסוף היעיל ביותר וקרא לפריסה של 2,500 עד 3,000 מכונות לצורך יישום נכון. נכון להיום, פרוסות כ-500 מכונות, בעיקר בסניפי רשתות השיווק. היו"ר פינדרוס התייחס למספר המכונות המצומצם ושאל: "מה אזרח יכול לעשות היום כשבעבר היו לו 24 אלף נקודות איסוף וכיום יש רק 500 בכל הארץ? זה הוביל למצב שרוב משקי הבית, שבעבר השתמשו באיסוף מיכלים, משליכים כעת את הבקבוקים כזבל, וכתוצאה מכך כסף הולך לאיבוד". במהלך הדיון הציגו בעלי עניין שונים את נקודת המבט שלהם בנושא. נועה שפיצר ממשרד הכלכלה הודתה כי בעוד ששיטת הפיקדון הובילה ליעדי גבייה נוחים, יש לשקול מחדש את החוק הקיים. נמרוד הגלילי, המייצג את איגוד לשכות המסחר, הדגיש את ההשלכות העומדות בפני רשתות השיווק, לרבות תדירות לא מספקת של ריקון מכולות והצטברות בקבוקים בסניפים. אלעד עמיחי מהמשרד להגנת הסביבה התווה תוכניות להגברת אחריות היצרנים והיבואנים ושיפור כללי השירות, במטרה להקל על הצרכנים להחזיר את הפיקדון. עו"ד הדס יעקובסון מהמועצה הישראלית לצרכנות העלתה חשש לאזרחים שיקבלו זיכויים במקום מזומן, מה שמעורר קשיים עבורם. היא הדגישה את הצורך בטיפול משופר בצרכנים בבתי העסק ואת התועלת הפוטנציאלית של מכונות אוטומטיות בהקלת תהליך ההחזרה. עו"ד נופר טל, המייצגת את רשת ויקטורי, הביעה בהתנגדות לחלק מהתלונות הציבוריות כבלתי מוצדקות, וקבעה כי הרשת הציבה מכונות אוטומטיות ברוב סניפיה אך התמודדה עם אתגרים כמו אנשים שאוספים בקבוקים מעבר ליכולת המכונה. כרמית ברדוגו, תאגיד מחזור אסופתא: "החוק הזה הוא לא המצאה ישראלית, הוא קיים במדינות רבות, הכי ממחזרות בעולם. רשתות השיווק מוכרות את הבקבוקים וראוי שאליהם יחזירו אותם והפתרון הוא כמה שיותר מכונות אוטומטיות, אבל צריך לתת זמן לדברים לקרות. אנחנו התאגיד הקטן ביותר, עובדים עם כ-150 יצרנים ויבואנים ואספנו השנה למעלה מ-300 מיליון מיכלים. הציבור שמגיע ללמעלה מ-200 המכונות שלנו מקבל את הכסף או זיכוי במקום. יש בימים אלה מכרז של המשטרה ואנחנו נכנסים בקרוב לניסוי, מפעלי תעשיה ועוד, לא הכל רק ברשתות השיווק". עמיעד לפידות, עמותת אדם טבע ודין: "בדצמבר 2022 ערכנו סקר כדי לבחון איך החוק השפיע על רמת הניקיון במרחב הציבורי, ומצאנו שיש ירידה של 90% בכמות מיכלי המשקה הגדולים במרחב הציבורי. את זה השגנו". עוד הוסיף: "אחת הבעיות היא שהיום ליצרנים אין מספיק מוטיבציה לאסוף מהציבור. צריך לעשות שינוי שיגביל את כמות מיכלי המשקה שנאספים מתחנות המעבר וכך נגדיל את האיסוף הישיר והיצרנים ירוצו אחרי הבקבוקים, יגיעו לכל מכולת שכונתית".

הדעות על חוק הפיקדון היו מגוונות, כאשר יגאל וינר ממרכז השלטון המקומי הציע להגדיל את חלוקת הפחים הכתומים ותדירות האיסוף, ובסופו של דבר דוגל בביטול חוק הפיקדון. מנגד, מאיה קרבטרי מפורום ה-15 הביעה תמיכה בחוק הפיקדון, מתוך הכרה בצורך בשיפורים אך הדגישה את החשיבות במתן הזדמנות. יו"ר הוועדה ח"כ פינדרוס מתח ביקורת על חוסר המוכנות של המדינה ביישום חוק הפיקדון והדגיש את הצורך בהנגשת ההחזרה לאזרחים. "לא נערכנו מספיק טוב - בכך נכשלנו כמדינה. גבינו מהאזרחים הרבה והחזרנו מעט, ואנחנו צריכים לתת על זה את הדעת". הוא קרא לתכנון ברור של המשרד להגנת הסביבה לשיפור הביצוע ולהבטחת החזרת כספי הפיקדון לאזרחים. פינדרוס גם הדגיש את ההכרח שחברות משקאות תהיינה אחראיות ישירות לאיסוף מהציבור במקום להסתמך רק על מרכזי איסוף. "האחריות צריכה להיות מוטלת בצורה אקטיבית על חברות המשקאות", קבע. "החובות שלהן לא יכולים להיות מבוססים על מרכזי איסוף, אלא רק על איסוף ישיר מהציבור".