בא-כוחו של שמחה רוטמן, אבי סגל, התעמת בחריפות עם השופטים (כמו רוטמן עצמו בשעות הבוקר). לדבריו, "הדיון הזה היכה אותי בתדהמה, כי לטענת העותרים, אם בית המשפט היה דוגל בשיטתם של השופטים [נעם] סולברג, [אלכס] שטיין, [יעל] וילנר ו[דוד] מינץ – היה נגרם נזק בלתי הפיך לחיילי צה"ל ולאיכות הסביבה". השופטת דפנה ברק-ארז הגיבה בכעס: "אתה מוציא את הדברים מהקשרם. איש לא דיבר לעשות את זה בצורה של גיליוטינה דרך חוק יסוד". וילנר: "אם מדברים עלי, אני לא דיברתי על ביטול גורף [של עילת הסבירות]". סגל: "המאמר של סולברג הרבה יותר גורף מהתיקון הזה, כי הוא הציע להוריד את עילת הסבירות גם מראשי ערים. הסיפור כאילו הציבור נפגע – זה סיפור בדים". השופט חאלד כבוב: "אם זה סיפור בדים – למה אתה צריך כל כך לטרוח בחוק יסוד, כדי לפטור את השרים והממשלה מפיקוח בית המשפט?" השופט עופר גרוסקופף: "מי שאתה מייצג אמר בבוקר שאי-אפשר לסמוך על בית המשפט". סגל: "הוא לא אמר את זה". הנשיאה אסתר חיות: "זה מוקלט". סגל: "רוטמן אמר שסולברג אמר שבית המשפט יצמצם בעצמו לאט-לאט את השימוש בעילת הסבירות, אבל המחוקק ראה שבית המשפט מתמהמה". סגל המשיך וטען, כי בית המשפט נכנס לנעליהם של מקבלי ההחלטות. המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן הגיב בכעס: "אי-אפשר לשמוע את הדברים האלה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בעילת הסבירות בודקים את כל השיקולים ורואים אם ניתן לכל אחד מהם המשקל הנכון". סגל: "בית המשפט יוכל לפתח כלים נוספים [לביקורת]". השופטת רות רונן: "העילה של מופרכות עומדת בעינה?" סגל: "לא!" חיות: "אז מה כן?" סגל: "אתה צריך להוכיח שיקולים זרים של הרשות המינהלית". הוא המשיך: "המצג כאילו החלטות ראש הממשלה והשרים חסינות מביקורת שיפוטית – זהו מצג שווא. יש שופטים בעליון שאמרו שעילת הסבירות דינה להימחק מספר השיקולים, וזה לא קץ הדמוקרטיה ולא מתקרב לזה". השופטת ענת ברון: "אלה לא תרחישים עתידיים. זה כאן ועכשיו. ברגע שיש חובת סבירות שחלה על הדרג הנבחר, ואין אכיפה שלה – מטבע הדברים תהיה שחיקה שלה. אם יש דין ואין דיין – אז אין דיין". סגל: "ההנחה שאין דיין אינה נכונה, כי יש פיקוח של הכנסת ושל הציבור". רונן: "[הם ההחלטה] בתוך מתחם הסבירות – לא פוסלים גם היום". סגל: "היום השופט יוצק לפסק הדין את ערכיו. למה שיקול הדעת של כבודכם עדיף על זה של הנבחרים?" ברק-ארז: "אז גם לא צריכה להיות עילת שיקולים זרים. אדוני שומט את הבסיס מתחת לכל עילות הביקורת, אם הוא טוען שזה נעשה על בסיס טעמו של השופט". סגל: "הכנסת לא ביטלה את עילת השיקולים הזרים". כבוב: "בינתיים". סגל: "זה אומר שאדוני מקובע בכך שמדובר בחלק ממערכה, ואני לא מקבל את זה". כבוב: "איך אדוני יכול להתכחש? ההצעה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כבר מחכה לקריאה שנייה ושלישית. אי-אפשר להתכחש לכך". סגל: "אפשר".

וילנר ביקשה מבא-כוח הממשלה, אילן בומבך, להתייחס במיוחד להגנה על שומרי הסף. הוא הבטיח להשיב בכתב, גם בנוגע לביקורת על סמכויות ששרים מאצילים לפקידים, נטילת סמכויות של פקיד בידי השר וקביעת מדיניות בידי השר. בנושא ההאצלה אמר בומבך, כי מסתמן שלא ניתן יהיה להפעיל את עילת הסבירות על שיקול דעתו של שר, ותהיה אפשרית בשיקול דעתו של פקיד. לדברי בומבך, בית המשפט יוכל לפסול החלטות של הממשלה בעילה של שרירותיות, בדומה לפסק דין וונסברי האנגלי מ-1948 – בתנאי שמדובר בהחלטה ש"ברור לכל אדם סביר שזה דבר שלא יכול להתקבל, כל אמות הסיפים מזדעזעות" ובתנאי שההחלטה תתקבל פה אחד בבית המשפט העליון. ברון: "זאת אומרת, שדעת המיעוט תקבע ונשנה את הכללים בבית המשפט". בומבך: "אם יהיה מיעוט, זה אומר שלא כל אדם הזדעזע מזה". ברק-ארז: "יש פרדוקס בעמדת הממשלה, כי יוצא ממנה שמיעוט בבית המשפט יקבע, ומיעוט בכנסת לא קובע". בומבך שב וטען שהתיקון מבוסס על מאמרו של סולברג, ועמית הגיב: "נתת לי רעיון. אני הולך לכתוב מאמר ואז תהיה רפורמה משפטית, כי השופט עמית כתב מאמר בכתב עת לא משפטי". ברק-ארז: "אני כתבתי ספרים וזה לא הספיק". עמית העיר, כי ייתכן שסולברג טעה מבחינה עובדתית במאמרו, שכן כיום ברור שמאות החלטות מתקבלות בהאצלת סמכויות מהשרים ו"הטעות הזאת השתרשרה לחוק יסוד".