על-מנת למנוע פגיעה בנשים ששהו בחופשת לידה בתקופה הקובעת בשנת 2022 ומשרתי מילואים ששירתו בתקופה זו, סוכם לדרישת ועדת הכספים כי שר האוצר יקבע באישור ועדת הכספים, דרך אחרת לקביעת מחזור העסקות בתקופת הזכאות או מחזור העסקות הקובע לעניין תקופת הבסיס, לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בשל תקופת לידה או הורות, או עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות מילואים. סיכום זה ייושם במסגרת הוראות ביצוע או בתקנות משלימות. ליתר העסקים נקבעו מענקים המשקפים הוצאות קבועות ושכר: מענק הוצאות קבועות הוא דיפרנציאלי, כך שעסקים שנפגעו יותר במחזור יקבלו מענק גבוה יותר, רכיב ההוצאות הקבועות מתוך התשומות יעמוד על מקסימום 22% בהתאם למידת הפגיעה. שיעור ההשתתפות בשכר העובדים יעמוד על 75% כפול שיעור הפגיעה במחזור כפול הוצאות השכר. לדרישת הוועדה נקבעו מקדמים בהם מוכפל שיפוי השכר לכל ענף במקדם שנקבע לעניינו, כך שהיקף הפיצוי בגין השכר יגדל לעומת המתווה המקורי. תקרת הפיצוי תעמוד על 600 אלף שקל במחזורים של עד 100 מיליון ותעלה בהדרגה לגג של 1.2 מיליון לעסקים בלי מחזור של עד 300 מיליון שקל. לדרישת הוועדה נקבע עוד כי עיקולים לגבי המענק לא יחולו גם על חברה ולא רק על יחיד כפי שהיה בנוסח המקורי. בנוסף לדרישת הוועדה נקבעו הקלות בתנאי הכניסה של עמותות למתווה, תוך עיגון בחוק כי יפורסם ויובא לוועדה עד לשבוע הבא מתווה משלים המיועד לעמותות הנשענות על תרומות בלבד ואינן זכאיות לפיצוי מכוח חוק זה. במסגרת כך סוכם כי יוקצה לכך תקציב שלא יפחת מ-40 מיליון שקל. לדרישת הוועדה הוכנסו לחקיקה גם מענים מותאמים מענה לעסקים העובדים על שוטף פלוס, ליהלומנים ועסקים שפעלו תחת הגבלות נוכח שנת השמיטה בשנת 2022. בנוסף הוכלל ענף החקלאות במסגרת החוק, לדרישת הוועדה, בהסכמת גורמי הענף ובסיוע ועדת הכלכלה שדנה בנושא, נוכח האופי הייחודי של הענף נקבע כי תקופת הבסיס והזכאות תעמוד על 4 חודשים - ספטמבר עד דצמבר 2022 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023. במקרה של עסקי חקלאות שנפגעו מעל 80 אחוז, המקדם הפיצוי המקסימלי יהיה 47%. כן הוכנסה התאמה לעסקי חקלאות חדשים. לצד כך לדרישת הוועדה הוכנס למנגנון הפיצוי גם ענף הבנייה - הענף הוכנס למודל עם מספר החרגות, במסגרת כך נקבע כי הפעילות הינה של ביצוע עבודה בפועל של קבלנים או קבלני משנה, הרשומים ברשם הקבלנים, כאשר מקדם הפיצוי יעמוד על 15% לתקופת הבסיס, כאשר התקופה תהווה את הממוצע של החודשים ינואר עד ספטמבר 2023. לצד אלה נכללות בחוק הקלות בזכאות לדמי אבטלה, שבבסיסם איזון בין מענה סוציאלי לשמירה על תמריצים ליציאה לעבודה: הרחבת הזכאות גם לעובדים שיוצאו לחל"ת של 14 יום, ביטול ניכוי ימי חופשה צבורים מתקופת האבטלה, קיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשים עבודה מתוך 18, תוספת ימי אבטלה למי שמיצו את ימי הזכאות בתקופת הקורונה, אישור זכאות החל מסיום ההעסקה או היציאה לחל"ת. לדרישת הוועדה הוכנסו הקלות נוספות לעניין זכאות לדמי אבטלה: גם עובדים מעל גיל 67 שהפסיקו לעבוד בתקופה זו יהיו זכאים למענק מיוחד בדומה למענק ההסתגלות בתקופה הקורונה, תקופת האכשרה לאנשים עם מוגבלויות לעניין זכאות לדמי אבטלה במסגרת חל"ת, הורדה ל-3 חודשים, בנוסף החל"ת לא יבוא במסגרת ימי ההגנה של אישה החוזרת מחופשת לידה והורות. כן נקבעה הארכה של תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה לאדם המתגורר בישוב שפונה, למשך חודשי המלחמה. הצעדים תקפים החל ב-7 באוקטובר ועד ה-30 בנובמבר, ושר האוצר בהסכמת ועדת הכספים רשאי להאריך עד סוף שנת 2023. לגבי מענה לעסקים בעלי מחזור הגדול מ-400 מיליון שקל, סוכם כי יובא לוועדה בנפרד מנגנון למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים עד לגובה של מיליארד שקל. לעניין בני זוג שנפגעת הכנסתם כי בן או בת זוגם משרת במילואים, סוכם כי אחת מהשניים: או שאלה ישופו במסגרת מנגנון שיובא בנפרד, הקובע שיפוי על אובדן שכר, אם יש להם ילדים עד גיל 14 או ילד עם מוגבלות, כאשר המתווה יוצג בפני הוועדה בתוך שבועיים, ויתחייבו אליו משרדי האוצר והביטחון בשעות הקרובות, או שיכנס לתוקף סעיף שנקבע בחוק, לפיו בן הזוג יוכל לצאת עצמאית לחל"ת. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "לפני ימים אחדים קיבלנו מתווה פיצויים שהצליח להרגיז את כל החברים, כולל איתי, מתווה שהיה מאוד חלש מבחינת הפיצוי, ואנחנו עברנו על המתווה ואני רוצה לשבח גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה, שפעלנו יחד בסעיפים ובנושאים השונים, בחוק שחובק נושאים שונים ומגוונים, ובסופו של דבר גם דברים ששינו ונכללו בתוך החוק, יש דברים שהגענו להסכמות יחד, ואני רוצה גם לברך את דוד ביטן יו"ר ועדת הכלכלה, שעשה עבודה בעניין של החקלאות, והוטמע בתוך החוק, והנושא של התיירות שעבר גם אלייך, והסיכום שמתווה לא יכלל בתוך החוק, כי הגעתם למסקנות שחלקן מופיעות במערכת הכללית, הסיכום הוא חיובי ואני מודה על כך". ח"כ ולדימיר בליאק: "אני חושב שהיינו יכולים להגיע לנקודה הזו עשרה ימים קודם אבל קרה מה שקרה, מאז שביקשת ממני להיכנס לאירוע עשיתי זאת ללא כל היסוס ושיקול פוליטי. בד"כ לא מקבלים 100 אחוז, אבל הגענו לתוצאה לא רעה בכלל. הכנסנו פנימה לפחות עוד 30 אלף עצמאים, הגענו לפתרון סביר למוסדות ללא כוונת רווח וזו החובה המוסרית שלנו, חשבתי שהפיצוי בגין הוצאת קבועות צריך להיות גבוה יותר, אבל זה שהעלנו את זה מ-18% ל-22% זה הישג. נתנו פתרונות לענף הבנייה, תיירות, יהלומנים וענפים אחרים, אני חושב שהפתרון לאוקטובר נובמבר הוא הולם, ככל שהאירוע ימשך נצטרך לחזור, אולי גם להרחיב את הסיוע. יחד לנצח זה חזית ובעורף". ח"כ אורית פרקש הכהן: "לאחר שנה וחצי קשות חזרה לי תחושת השליחות בכנסת, רואים איך שהגיע המתווה ואיך שהוא יוצא, רואים למה צריך פיקוח פרלמנטרי של הכנסת על הממשלה" ח"כ אלי רביבו: "יו"ר הוועדה שוב הוכח שאתה האיש הנכון במקום הנכון, אני רוצה להודות לנציגי הקואליציה ולנציגי האופוזיציה בראשם חברי ח"כ בליאק, הבאתה מכישוריך והראת שאתה יודע את העבודה וקשוב לרחשי הציבור". ח"כ נעמה לזימי: "הכל נעשה מתוך רצון לפעול לטובת החוסן הלאומי, אני מבקשת שבעוד חודש נעשה דיון מעקב ופיקוח כדי לבחון את המתווה. רואים איך מתווה נכנס ואיך הוא יוצא, זה בשל העבודה הפרלמנטרית פה בסיוע הארגונים השונים, רק כך אפשר להוציא מתווה מוגמר". ח"כ אחמד טיבי: "זהו מתווה מורכב מאוד, כל אחד מחברי הכנסת התעניין בנושא מסוים, אני התעניינתי בתחום הבנייה, תודה ליו"ר הוועדה על פועלו". ח"כ ינון אזולאי: "יש חלק שלא הצלחנו לעשות עבורם, שמנו משהו ואנחנו ממשיכים ועוקבים אחרי זה, יהיו פה דיונים על הנושאים הללו, למי שלא הצלחנו לדאוג לו. לצד כך אנחנו שמחים על מי שהצלחנו לדאוג לו, העורף חזק המדינה חזקה, באנו מתוך אחריות לציבור". ח"כ משה סולומון: "הובא לכאן מראש מתווה שהיה עם מה לעבוד בו, אני שמח שהוספנו ושיפרנו".