ועדת השרים לחקיקה אישרה פה אחד (16.5.24) את בקשתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להחיל דין רציפות על מתווה גיוס החרדים שאישרה הכנסת בקריאה ראשונה בשנת 2022. זאת, למרות שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, קבעה, כי קיימת מניעה משפטית לקידומו. "קיים חשש כי ההחלטה להביאה בדחיפות רבה בפני ועדת השרים נובעת מצורכי הממשלה במסגרת ניהולו של הליך משפטי הנוגע לגיוסם של תלמידי ישיבות", כתבה מיארה לשר המשפטים, יריב לוין. נתניהו הודיע אתמול, כי הממשלה מאמצת את המתווה שהציע בני גנץ בשנת 2022, כאשר היה שר הביטחון, ואושר בידי הכנסת בקריאה ראשונה. הממשלה תבקש להחיל עליו דין רציפות, כך שניתן יהיה לדון בו כעת בוועדת החוץ והביטחון ולאחר מכן להביאו לאישור בקריאה שנייה ושלישית. גנץ ושר הביטחון הנוכחי, יואב גלנט, מתנגדים למתווה זה, שהוצג בשעתו בהסדר זמני בלבד עד להחלת חובת גיוס נרחבת על החרדים. לדברי מיארה, "ההצעה לוקה במספר קשיים מהותיים, אשר בהצטברם עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי לא קוים הליך מינהלי תקין ומספק ואין בפני הוועדה תשתית עובדתית ומקצועית עדכנית, הדרושים על-מנת לאפשר צליחת מבחני החוקתיות אותם נדרשת ההצעה לעבור, ואף ההפך מכך". לוין הגיב בישיבה כאשר פנה למשנה ליועצת, גיל לימון, החתום בשמה על המכתב: "למה קיים בכלל התהליך של דין רציפות? כי אנחנו לא דנים מחדש בכל ההיסטוריה של החוק. בהגדרה דברים משתנים בכל תחום, ולכן הרעיון הוא שהחוק יצא מהממשלה ועבר לכנסת והיא תקבל החלטה בהתאם למצב הנוכחי. בחוות הדעת הזאת, אתה מונע מהכנסת לקבל החלטה - בניגוד לחוק".

התשתית העובדתית אינה מעודכנת

הקושי הראשון הוא "העדר תשתית מקצועית ועובדתית עדכנית". מתווה 2022 התבסס על הצעת חוק מ-2018 ולדברי מיארה כבר אז הוא לקה בקשיים מהותיים. הללו התגברו משמעותית בשל מלחמת חרבות ברזל, "אשר הביאה לשינוי דרמטי בצורכי בניין הכוח של צה"ל, על-רקע דרישות הביטחון העדכניות" הנובעות מהמלחמה. ההצעה המקורית התמקדה בשילוב החרדים בעבודה על חשבון צמצום חוסר השוויון בגיוס, יצרה מתווה בן 25 שנה להגדלת יעדי הגיוס וברקע אמור היה שירות החובה לרדת ל-32 ואף ל-30 חודשים. "האילוצים שעימם מתמודדת מדינת ישראל ומערכת הביטחון בעת הזו שונים בתכלית מאלו שעמדו בפניה במועד גיבוש הצעת החוק, ועיקרם במחסור משמעותי ודחוף בכוח אדם, אל מול החללים הרבים שנפלו בלחימה הנוכחית והפצועים הרבים שהוצאו מכלל כשירות מבצעית, ואל מול ריבוי החזיתות ועומס המשימות המבצעיות. מחסור זה, מביא להכבדת הנטל על ציבור המשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים", מזכירה מיארה. לכן, מדובר בתשתית שונה בתכלית מזו של 2018 ו-2022. מיארה מתריעה: "בעת האחרונה נעשה ניסיון החוזר על עצמו לקדם הסדר גיוס במנותק מצה״ל וממערכת הביטחון, ובלי תשתית נתונים עובדתית רלוונטית ועדכנית. על-מנת שניתן יהיה לבחון האם הסדר גיוס פוגע במידה הפחותה ביותר בערך השוויון וחוקתי, עליו, לכל הפחות, להתייחס לצרכי המדינה בעת הזאת ובכללם צורכי מערכת הביטחון. הסדר גיוס אינו יכול להתקבל בהתעלם מצרכי הביטחון, ממערכת הביטחון מהשלכותיו הכלכליות והשלכותיו על הציבור". מתווה עדכני צריך להביא בחשבון את צורכי כוח האדם של צה"ל, את מסלולי הגיוס לחרדים, את תנאי השירות הנדרשים ועוד - וזאת לצד תשתית כלכלית עדכנית לגבי שילובם בעבודה. "רק בחינה קפדנית של כל אלה תאפשר החלטה מבוססת דיה בדבר המתווה המידתי שאותו ניתן לאמץ בקשר לגיוס בני הישיבות", מדגישה מיארה. בלא תשתית כזאת, לא ניתן לעמוד במבחן החוקתי המהותי ולהכשיר פגיעה בשוויון.

קושי מיוחד באי-מעורבות צה"ל

הקושי השני הוא "העדר עמדה של מערכת הביטחון ושר הביטחון". מיארה טוענת: "מצב שבו שר הביטחון ומערכת הביטחון אינם מעורבים בהחלטה על החלת דין רציפות ביחס להצעת חוק ממשלתית הנוגעת לבניין הכוח של הצבא, ואינם סומכים את ידם על הכוונה לעשות כן, וכל זאת בעיצומה של מלחמה קשה וממושכת, אשר משפיעה באופן מהותי על צורכי בניין כוח האדם של הצבא - מעורר קושי ומורכבות מיוחדים", קובעת מיארה. היא מזכירה שההצעות הקודמות גובשו בידי צה"ל ושרי הביטחון ומוסיפה: "ייזום של חקיקה בנושא תשתיתי של הגיוס לצה"ל תוך התעלמות משר הביטחון למרות אחריותו על תחום הצבא והביטחון, מעוררת קושי רב בהיבט ההליכי. היא משליכה אף על ההיבט המהותי כיוון שבשל הפגם ההליכי לא מובאת בפני עדת השרים המידע החיוני והנוסח המוצע אינו מעודכן על בסיס נתונים מקצועיים עדכניים של צה"ל ומערכת הביטחון". מיארה מסכמת: "ההצעה לאישור החלת דין הרציפות הינה פגומה ביותר, נעדרת תשתית עובדתית מקצועית עדכנית המתחייבת לשם עמידה באמות המידה החוקתיות. על כן, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה קיימת מניעה משפטית באישור ההצעה ויש להתנגד לה".