ראש השב"כ, רונן בר, היה צריך לסיים בהתפטרות את מכתבו לשרי הממשלה ערב הישיבה בה הוחלט על הדחתו - טוענים (24.3.25) הממשלה וראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתשובתם לבקשות לצווי ביניים נגד מימוש הדחתו עד להכרעה בשמונה העתירות לבג"ץ שהוגשו נגדה. לדברי הממשלה ונתניהו, "מכתבו של ראש השב"כ הינו הבעת חוסר אמון בממשלה הנוכחית ובהחלטותיה. מן הראוי היה כי מכתב זה יסתיים בהודעה על התפטרותו מתפקידו, שעה שאין בו אמון בגורם האחראי עליו ואין הוא אף טורח לבוא בפניו ולהציג את טיעוניו. אולם, ראש השב"כ, בניגוד לעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי, בחר להטיח ביקורת חמורה בדרג הנבחר ולהיוותר כפוף פורמלית למרותם, שאותה בפועל הוא בבירור אינו מקבל. התנהלות זו איננה מתקבלת על הדעת ודי בה כדי לחייב את פיטוריו". המכתב מלמד על קרע בלתי הפיך בין בר לנתניהו, נאמר. עוד נטען, כי יש צורך דחוף למנות ראש שב"כ חדש, "הנהנה מאמון הממשלה וראשה, ויש בכוחו להגשים את מטרות המלחמה ולהוציא אל הפועל את תפקידו רב החשיבות" של השירות. לדברי הממשלה ונתניהו, בר עצמו לא עתר ולכן העותרים "מתעברים על ריב לא להם" ומכאן שיש לדחות על הסף את העתירות, ובוודאי שלא להוציא צו ביניים. הממשלה ונתניהו טוענים, כי הסוגיה כלל איננה שפיטה, שכן אחריות הממשלה על השב"כ היא חלק מאחריותה לביטחון המדינה ואזרחיה. היא איננה ניתנת לחלוקה בין הרשויות ולא ניתן להפקיע אותה מידי הממשלה - שזו תהיה המשמעות של הוצאת צו ביניים, כאשר היא תחויב לעבוד עם ראש שב"כ שאין לה אמון בו ושאין לו אמון בה. לדבריהם, החוק מעניק לממשלה סמכות רחבה ובלתי מסויגת להדיח את ראש השב"כ, וכך סמכותה רחבה עוד יותר מזו הרחבה ממילא בנושאי ביטחון. עוד נדחית הטענה לפיה נתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת קטרגייט: מדובר בהחלטת ממשלה ולא בהחלטת ראש ממשלה, ונימוקיו של נתניהו כלל אינם קשורים לחקירה זו. התגובה חוזרת על טענתו של נתניהו, לפיה קיים חשש שהחקירה נוצרה כדי למנוע את ההדחה ולא להפך. יש לדחות את הבקשה משום שנמוכים הסיכויים לקבלת העתירות ומשום שביטחון המדינה נפגע בצורה חמורה בכל רגע בו נפגעים עבודת הממשלה והשב"כ בעיצומה של מלחמה. עוד נאמר בתגובה, כי אין שחר לטענתו של בר לפיה נתניהו דורש ממנו נאמנות אישית אלא מדובר בדרישת אמון מובנת מאליה. הממשלה ונתניהו גם דוחים את הטענה לפיה היה צורך להיוועץ בוועדה למינויים בכירים. הם גם מזכירים את החשיפה אמש, לפיה - לדבריהם - בר הנחה לאסוף ראיות נגד גורם מדיני וטוענים, כי הדבר מלמד שהוא מהווה סכנה של ממש לדמוקרטיה. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר.