פרסומת אחת וחזרנו. אוהב לרכל? תגיד I love rachel, אם תלמד אצלנו לא יאמינו שנולדת...
חזרנו. פרשת השבוע, פרשת ניצבים. נעבור בשידור חי למסיבת עיתונאים עם צמרת המשטרה. יושב פאנל קצינים בכירים עם כובע שוטר, שרוך משטרה ודרגות, אך כתונת פסים של מדי אסיר.
עיתונאי קם ושואל: אדוני הניצב, מה עושה המשטרה בנוגע למגיפת ההטרדות המיניות שפשטה במדינה? הניצבים נראים מבולבלים, מסתכלים זה על זה, מסובבים ידיים כמבקשי הסבר. העיתונאי, לא חשוב מי, תענה אתה. ובכן הציבור יכול להיות רגוע, המשטרה פועלת נמרצות, כל מתלוננת זוכה להיפגש בארבע עיניים אישית עם אחד מאיתנו, היו רגועים נשותיכם בידיים הבכירות ביותר.
עיתונאי אחר קם: סליחה, מה זה הבגדים האלו, מדים חדשים? לא, מה פתאום, זה של השב"ס, יש לנו פשוט עכשיו פגישה אחרת, אנחנו ממהרים, המסיבה הסתיימה, תודה. חוזרים לקריין, ובכן הניצבים ניצבים כעת בפני שופט, נעבור לבית המשפט העליון. רואים את אותם ניצבים, ומולם הפעם חבורת שופטים.
שופט: קיימתם יחסי מין עם כפופותיכם נגד רצונן תוך ניצול מרות כשהן חוששות לסרב משום שהן משקשקות מאימה, זה מאוד מטריד.
ניצב: אל תטריד את עצמך בזוטות, סך-הכל זו נורמה מקובלת, עשבים שוטים.
השופט: אני מצטער מאוד, אינני מקבל זאת, אני מטיל עליכם נזיפה, לא סתם נזיפה. אלא נזיפה חמורה! מאוד! עם קלון! פויה, תתביישו. חופשיים.
הניצבים יוצאים והשופטים משוחחים ביניהם: ממש מטריד מה שהניצבים האלו עושים. השופטים מהנהנים ומסכימים ביניהם: מאוד מטריד, מאוד. אגב, מה בנוגע לקצב? מה הקשר? מקרה אחר לגמרי, הוא קיים יחסים עם כפופתו נגד רצונה תוך ניצול מרות. מזעזע, פשוט אנס חסר מצפון שביצע אונס אכזרי בדם קר ולא שעה לתחנוניה, אין שום מקום להשוואה...
אהם אהם, ומה בנוגע לצדק? השופטים נראים מבולבלים, מתבוננים זה על זה, מניעים ידיהם בתמיהה, נדים בראשיהם, מקמטים מצחיהם, מנסים להיזכר מניין המילה נשמעת מוכרת: יופיטר?...