המשפט "יש דברים כה אבסורדיים, שרק אינטלקטואל יכול להאמין בהם" מיוחס לג'ורג' אורוול, למרות שהניסוח המקורי של אורוול הוא "אדם צריך להשתייך לאינטליגנציה, כדי להאמין בדברים כאלה. אין אדם רגיל שיכול להיות כה טיפש". בשבוע שבו אנשים המייחסים לעצמם "אינטליגנציה" נוזפים באנשים "הפשוטים" על דרך הצבעתם, כדאי להיזכר במשפט הזה ובדוגמאות המוכיחות אותו: הפילוסוף והסופר הצרפתי ז'אן-פול סארטר היה מעריץ מושבע של סטלין ושל מאו צה-טונג, למרות שכל מה שהם עשו היה אמור להיות בניגוד לתפיסת עולמו החופשית. הפילוסוף מישל פוקו תמך במהפכה האיסלאמית של חומייני. הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר, מאבות האקזיסטנציאליזם המודרני, אימץ בחיבה את הנאציזם. הסופר הידוע 'גורג' ברנרד שואו טען בזמן משפטי הראווה של סטלין ש"לאיש לא יכול להיות ספק באשמתם של הנאשמים". ובימינו, נעם חומסקי, שיש המחשיבים אותו האינטלקטואל החשוב בעולם, הוא מעריץ של הארגון הרצחני של החיזבאללה. נניח לרגע בצד את ההטיה המכוונת של התקשורת שבשליטת הטייקון נוני מוזס, שעליו דובר רבות בפרסומי News1, ונתייחס לרגע לאלה שאינם נגועים בכוונות זרות - האם לא הגיע הזמן לחשבון נפש אמתי? האם אתם מכירים מנהיג ערבי אחד בעולם, יהא זה אפילו מנהיג זוטר, שמוכן להסכים ש"פליטי" 1948 יישארו במדינות ערב ולא יוחזרו לשטח ישראל? אין אפילו אחד. אז על מה אתם מבססים את הנחתכם שניתן להגיע לשלום עם הערבים? האם בחנתם ולו פעם אחת את תוצאות הסכם אוסלו, או ההינתקות, במנותק מהרומנטיקה שלכם על שקט ושלווה? איך ברצינות חשבתם שמישהו יניח לכם להמשיך ב"תהליך" בלי בדק בית כזה? ובאשר לנושא הכלכלי. אכן הימין והשמאל אוחזים כל אחד באידאולוגיה מנוגדת. אך עד כמה אפשר להתעלם מהנתונים הכלכליים האוביקטיביים, הן המקומיים והן הגלובליים המצביעים, כולם עד האחרון שבהם, על הצלחות אדירות של נתניהו? כמה אוויל צריך להיות כדי להאמין למיתוס של "מיליון ילדים רעבים", שאיש לא ראה אותם, ובדוחות של יוניצ"ף, קרן האו"ם לילדים, אין זכר אפילו לאחד מהם? האבסורד הגדול הוא שמרבית המבקרים של נתניהו המתייחסים לעצמם כמורמים מעם ו"אינטלקטואלים" הם לא יותר מבוגרי תיכון עם או בלי תעודת בגרות, שעוסקים בכתיבה כזו או אחרת, בעוד נתניהו עצמו, הן מבחינת התארים האקדמיים הפורמליים שלו, הן מבחינת הייחוס המשפחתי-גנטי שלו, והן מבחינת ה-IQ המוכח שלו, ראוי לתואר אינטלקטואל הרבה יותר מהם. האמת היא שהוא אינו היחיד. בין מצביעיו תמצאו לא מעט פרופסורים, מהנדסים, רופאים, ומשכילים אחרים מכל התחומים. אך יש מי שנטל לעצמו מונופול על ה"אינטליגנציה", ורישיון לבוז וללעוג לכל מי שאינו שותף לדעתו. אז הם לא נחשבים. נכון, בין מעריצי נתניהו יש גם הרבה 'עמך'. לפי הדוגמאות שהבאתי לעייל, כדאי אולי לשמוע דווקא לדעתם, משום שהם יכולים להרשות לעצמם לחשוב באופן עצמאי, בלי לחשוש מפני אובדן תעודת הכשרות ה"אינטלקטואלית" של העדר שלהם. עובדה.