ניצחון התבונה על השנאה

"צרפת נזקקת לי יותר מאשר אני נזקק לצרפת" - (נפוליאון בונפרטה) "כל מה שאנחנו זקוקים כדי לנצח הוא העזה- העזה ולעולם העזה" - (דנטון)

כישלון התקשורת מעולם עד היום, לא התגייסה התקשורת, ברובה בעיקר, הכתובה והאלקטרונית ורשתות חברתיות במסע, השמצות, הכפשות, ושנאה כלפי מנהיג וראש ממשלה מכהן, כמו בקמפיין הבחירות הנוכחי. ביקורת, התנגדות, חילוקי דעות. אין חולקים על כך, שביקורת או חילוקי דעות אידיאולוגיים, חברתיים, הם לגיטימיים, בתנאי שהדבר נעשה בהגינות, באוביקטיביות ובשקיפות. כל האלמנטים האלה לא היו נחלת התקשורת במסע בחירות זה. אין פסול בנקיטת עמדה פוליטית. אין פסול או פגם, תקשורתי או אתי בנקיטת עמדה פוליטית ברורה, ע"י עיתון או אתר חדשות, בתנאי שהוא אומר זאת בגלוי, בשקיפות ראויה, ובעיקר אם מדובר בכלי תקשורת פרטי. כלי תקשורתי ציבורי חייב לשמור על ניטרליות וממלכתיות להבדיל מאתרים ועיתונים פרטיים, כלי ביטוי ציבורי ממלכתי, חייב ומחויב לניטרליות, לאיזון ולשקיפות פוליטית. בארצנו הקטנטונת איזונים אלה לא תמיד נשמרים בקפדנות, ועיתונאים, פרשנים שדרים מצליחים בדרכים שונות להשחיל את דעותיהם הפוליטיות באומר או בצליל או בשפת גוף. כישלון הפרשנים והסקרים בכל מערכת הבחירות, חוזרת על עצמה אותה תופעה מדאיגה, שפרשנים מטעם, או פרשנים מלאי חשיבות עצמית מזויפת או חדורי שנאה כלפי מנהיג או פוליטיקאי, מנסים בכל כוחם העיתונאי להשפיל ולפגוע, כדי להכשיל מועמד להיבחר או להפילו מהשלטון. תופעה קלוקלת זו היא נחלת חלק גדול מהעיתונאים והפרשנים, במערכות העיתונים ובכלי התקשורת האלקטרוניים, עד שהפכו לנכס ולרוב לנטל של המדיה. חלק מהדחייה והמיאוס בא מתופעות אלה. גם כשהמציאות מכה על פניכם, כמו במקרה הנוכחי של ניצחון אדיר לנתניהו, כנגד כל הסיכויים והערכות, כנגד התנגדות בכל הפרמטרים והשטחים של הנהגת הליכוד, הם לא מסוגלים, להודות בכישלון או בטעות ומחפשים מיד סיבות ונסיבות לתופעה המוזרה.

המדיניות הביטחונית ומבחן הזמן הפרסומים המאסיביים של מיטב מפקדינו, שב"כנו, מוסדינו, פרשנינו, שהעבירו ביקורת נוקבת על נתניהו ועל מדיניות הביטחון שלו, על מבצע "צוק איתן", כנגד הגרעין האירני, כנגד הנאום בקונגרס, יחסנו עם ארה"ב, העולם והפלשתינים - התבררו כלא ישימים על הציבור הישראלי ברובו, שנתן את קולו לקו המדיני ביטחוני של נתניהו והליכוד. כאשר ערפאת סירב להצעה של אהוד ברק ואבו-מאזן סירב וברח מההצעה של אולמרט (בשיתוף ציפי), הוא דחה את הקץ ואולי סיכל בכך הקמת מדינה פלשתינית בדור הזה. הזמן יוכיח, אם המהלך היה חכם או הרסני בעיקר לפלשתינים, ומה יהיו ההשלכות על החברה והשלטון בישראל.

עת לבקשת סליחה נראה מי מהעיתונאים, פרשנים, פוליטיקאים, יהיו מספיק הוגן, אמיץ לקום ולהגיד בפומבי, טעיתי בגישה, בדרך ובהערכה וחרגתי מהאתיקה העיתונאית. יש לציין, כי אילנה דיין ביום הבחירות בתוכנית טלוויזיה, וגם הפרשן הפוליטי מדיני של ערוץ 2 עמית סגל, ציינו בפומבי ובהגינות רבה, כי התקשורת ברובה, התגייסה בצורה לא הוגנת, לא שקופה, בניגוד לכללי האתיקה העיתונאית, לקמפיין מכוער של השמצות וניסיון להפיל את השלטון, תוך הסברים קלושים עיתונאיים, ופגיעה אישית מכוערת בנתניהו ומשפחתו. יש הטוענים שנתניהו הוא קוסם פוליטי - כנראה שיש ממש בהנחה זו.

ברגע האחרון 1. אובמה התקשר באיחור אופנתי אומנם אבל אכל את הכובע. 2. היחסים עם ארה"ב, בכל התחומים - יישארו תקינים ובתחומים מסוימים כמו הביטחון - אפילו ילכו ויתגברו לטובה. 3. מהתגובות של אחרי - יש עדיין רבים שלא הבינו ולא הפנימו ולא השלימו עם הכישלון ומהותו - חבל, חבל. 4. עכשיו על ביבי - להוכיח שהבטחות צריך לקיים.