הנה יום זה הוא יום מיוחד ביותר, אשר בו מתקרבים לסיום של "שלושים יום לפני החג שואלים ודורשים בהלכות החג". וכדברי חז"ל, שמיום פורים מתחילים 30 יום של תיקון וזיכוך הנפש עד אשר מגיעים לבדיקת חמץ וביעור חמץ. וזה דברי המשנה: "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר", וידוע שנר זה נשמת האדם כמו שמובא בפסוק "נר ה' נשמת אדם" [משלי כ', כ"ז], וכל השלושים יום האלו זה זמן לתקן ולהכין את הנפש שלנו להיות כלי קיבול שראוי לקבל את ההשפעה המיוחדת של חג החרות.
ואלו 30 יום שהם תש"ך שעות במספר, שלוש פעמים עמלק, נועדו להסיר מליבנו את כוח עמלק שהוא קירור לבבות עם ישראל מאמונה וביטחון ומדבקות בהקב"ה.
ובשעת בדיקת חמץ חייב האדם לבדוק לא רק את החמץ שבביתו, אלא לעשות חשבון נפש, וכפי שבודק את כל החדרים בביתו ואת כל הארונות ואת כל החפצים, כך צריך לשטוח את כל המידות העיקריות שבו ולחפש בחורים ובסדקים, למשש ולפשפש. וממש יכתוב על נייר כל מידה או פגם או מידה רעה, בסוף בדיקת חמץ. וכאשר שורף למחרת את החמץ, ישרוף את הנייר עם החמץ הרוחני שבו, ויבער מליבו את כל החמץ הרוחני שמצא בתוך השלושים יום ובזמן בדיקת חמץ.
ולכוח מעשה זה יש השפעה עצומה על נפש האדם, ויקבל על עצמו קבלה חזקה שלא ייגרר אחרי יצרו וידע לשים מחסום ומעצור ליצר הרע אשר משביעו רעב. וידע, ככל שניתן יותר ליצר הרע, כך היצר הרע רוצה יותר ויותר.
עדיף להיות עכבר
ושמענו בשנים עברו משל למלחמת היצר הרע עם האדם, על עכבר אשר היה תמיד עצוב ומדוכא משום שפחד מהחתול, וכל חייו היה חי בבהלה ובפחד, עד אשר איש קסמים ריחם על העכבר ושאל אותו: איך אני יכול לרחם ולעזור לך? אמר העכבר: אם תהפוך אותי לחתול, כל הפחד יעבור לי וחיי יהיו חיים נוחים וטובים. וכך עשה איש הקסמים - הפך אותו לחתול, "החתול-עכבר" שמח מאוד ביום הראשון וכן בשני. אחרי שבוע פוגש אותו איש הקסמים ושואל אותו: איך אתה מרגיש? מיד התחיל שוב לבכות וליילל על מר גורלו שהוא עכשיו פוחד מאוד מן הכלב וחייו אינם חיים, וכל היום הוא מבועת ודואג מן הכלבים. ריחם עליו איש הקסמים והפך אותו לכלב, שמח ה"כלב-חתול-עכבר" לשעבר שמחה גדולה. ושוב עברו כמה ימים, פגש אותו איש הקסמים ושאל אותו: איך אתה עכשיו מרגיש? ושוב בכה בכי גדול ואמר לו: פוחד אני עכשיו מן הנמר וחיי אינם חיים, ריחם עליו שוב והפכו לנמר. וכך עברו ימים ושוב פוגש אותו, שאל אותו - ועכשיו איך אתה מרגיש? ענה הנמר: שוב חיי אינם חיים, פוחד אני מן הצייד שיצוד אותי וכו'. אמר איש הקסמים - מוטב שתחזור להיות עכבר, מכל הדברים החדשים שהיית.
כך האדם, מה שיש לו, הטוב ומה שפחות טוב לו, זה הטוב ביותר בשבילו. וככל שמתחכם אינו מטיב את מזלו, אלא יותר מסבך את עצמו. נלמד להודות על מה שנתן לנו הקב"ה ולבנות מחסום ומעצור לכל היצרים והמחשבות והרצונות, ואז האדם מונע את כל הבעיות הקשות שנוצרות לו בגלל כל החלומות.
וזה הזמן של פסח לנקות את הפנימיות שלנו מחמץ של הנפש, לטהר את המידות שלנו ולהיכנס לפסח בני חורין במה שאנחנו, בלי חלומות ודמיונות.
שבת אחים גם יחד
ואחד העיקרים הגדולים להשתדל להיות באהבת חינם. וייזהר ביותר בחג הפסח, זמן שיש קיבוץ של משפחה וחברים וידידים, לנצל את הזמן להיות שבת אחים גם יחד, להתרחק מן המחלוקת ומן הקנאה, כי בזמנים אלו השטן מרקד ומדליק את אש המחלוקת, וכאשר ניצוץ אחד של אש יוצא - מי ישורנו, שדות שלמים שזרועים באהבה ואחווה של שנים שלמות ושל דורות, הניצוץ הקטן הזה יכול לכלות.
ואמרנו כמה פעמים בשיעורים את המעשה בארץ אחת, אשר חורף אחד היה קשה ביותר ושלג גדול ירד על הארץ והכל היה קפוא וקר מאוד. הייתה חבורה של קיפודים אשר מהקור נצמדו אחד לשני להתחמם אחד בחברו, אך הקוצים שבהם דקרו זה את זה ונפצעו קצת איש מרעהו. כמה מהם החליטו: אנחנו לא ניפגע וניפצע מחברינו. הלכו והתרחקו מהכלל ורצו להתמודד לבד עם הקור והשלג. בבוקר מצאו שכל מי שהתרחק מת וקפא בקור, לכן יותר טוב קצת להיחתך ולהיפצע מהקרוב, מאשר לקפוא בקור הגדול.
נהיה כולנו שבת אחים גם יחד, נתחזק באהבת השם, באמונה, נבער המידות הרעות מתוכנו וכך נזכה להיות כלים ראויים שתחול עלינו הברכה, ונזכה לגאולה שלמה "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".