בשנת 1992 כיכב קלינט איסטווד במערבון שהוא גם ביים בשם Unforgiven - "בלתי נסלח", ובו קשר עמוק בין העדר הסליחה לבין העדר השכחה, שצרוף השניים מוליד שנאה. הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר. מסתבר שעם ישראל אימץ את התורה של איסטווד או בעצם להפך, אף שכוונתו של איסטווד בסרט הוא להראות את הצד השלילי של העדר סליחה. במערכת הבחירות האחרונה היינו עדים כיצד מפלגות ואישים מעלים מתהום הנשייה נושאים שמלבים את השנאה והסיבה היא בלתי נסלחת .מכיוון שזה קרה לא מכבר אני רואה עצמי פטור מלהביא דוגמות. אבל אני כן רואה לנכון לספר אפיזודה מלפני שנה בליל הסדר. אחד מנכדיי, העלה את הסוגיה של קטע מתוך פרק בתהלים(ע"ט ו') "שפך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו", קטע אשר פותח את החלק השני של הגדת פסח. הנכדה טענה שאילו הגויים היו קוראים למאמיניהם לשפוך חמתן על היהודים, היינו מן הסתם מגיבים בשאט נפש וזועקים חמס על האנטישמיות החדשה. הסבר היסטורי לא הניח את דעתה. "אוקי. אז גם הגויים יאמרו שזאת הגדה עתיקה. זה יספק אותנו? ואנו נאמר שיש אנטישמיות היום וזה מגביר אותה. אז כאילו - מה?. אצלנו אין שנאת הזר ?".זה היה לפני שנה, לאמור כמעט שנה לפני הבחירות, שבמערכה לקראתן הועלו שדים ורוחות ושטנה מכול הסוגים. חשבתי שמן הראוי שנקיים השנה שיחה בנושא לאחר ההגדה. מה שהבאתי היא גרסה עתיקה של "בלתי נסלח" ובלתי נשכח. אני ראיתי גרסה חדשה יחסית. ברחוב השפלה, בדרום תל אביב, ליד דרך מנחם בגין, יש שלט על הבניין שעליו כתוב: "בבית הזה חפרו לוחמי הארגון הצבאי הלאומי - בתמוז תש"ז - יוני 1947 מנהרה לכיוון "בית הדר" אשר שימש מתקן צבאי בריטי, במטרה לפוצץ אותו. גילוי המנהרה על-ידי "ההגנה" מנע את השלמת המשימה". אגב, אפשר לשים לב, בין השאר, שהחמאס לא המציא חפירת מנהרות. אבל יש כאן שני גורמים אשר מעוררים תהייה. זאת בלשון המעטה. מדוע היה צורך להזכיר ש" ההגנה" היא שמנעה זאת. ניתן היה לכתוב שהתוכנית התגלתה. אינני יודע אם ההגנה השאירה אחריה "תיעוד", דומה, ואם כן -ההערה שלי חלה גם עליה. אבל יש עוד היבט- היסטורי מעשי. מי יודע מה היה קורה ואלו קרבנות חפים מפשע היו נופלים אלמלא הסיכול של ההגנה. בראייה לאחור, למשל, מה היה קורה אילו להגנה נודע בעוד מועד על הכוונה של אצ"ל לפוצץ את מלון "המלך דוד," בירושלים והמעשה היה נמנע. כי מה שקרה ב 22 ביוני 1946 (שנה בקרוב לפני כריית המנהרה למטרת פיצוץ "בית הדר") שאצ"ל פוצץ את האגף הדרומי של המלון וגרם למותם של 28 בריטים 41 ערבים, 17 יהודים וחמישה אחרים. 45 נפצעו." דוגמה קטנה. עניין אחד הוא מה שכתוב בספרי היסטוריה, שאותו עם נאור לא מוחק, ועניין אחר הוא הנצחת מעשים שיש בהם כדי לשמר טינה ושנאה. סוגיה ראויה למחשבה. בבחינת: מה אנחנו מגידים לבנינו.