"הגיון אסרף". מגיע לאיש המייצג והחשוב הזה מטבע לשון על שמו. "הגיון אסרף". "אני אתבצר לי בוואדי עם קופסאות שימורים ויותר רחוק מזה אני לא אחשוב".
"הגיון אסרף". "מדינת אסרף".
"אני אחליט שגם השכונות הערביות של ירושלים שרגל יהודי לא דרכה בהן מעולם הן שלנו לנצח נצחים, ראס בין ענו, ויותר רחוק מזה אני לא אחשוב".
"אני אתחייב על החזר משכנתה בגובה תשעים אחוז מהכנסתי החודשית ויותר רחוק מזה אני לא אחשוב".
"אני אתיישב בכל חלק וחלק מארץ ישראל, גם על הגבעה הכי רחוקה ונידחת, ויותר רחוק מזה אני לא אחשוב".
"אני אתבצר לי בוואדי, עם קופסאות שימורים, ויותר רחוק מזה אני לא אחשוב".
"הגיון אסרף". מדינת אסרף.
לא. אני לא אגיד "כולנו אסרף". כי אני לא אסרף. ואני גם מכיר עוד כמה שהם לא. אבל שלושת רבעי המדינה הזאת, וגם ההנהגה שלה, הם כן.