מחריד ומזעזע. אם מספר כזה של פצועים ואף לא הרוג אחד היה קורה באירוע של לא-חרדים, היהדות החרדית הייתה עולה על הבריקדות. העיתונות החרדית הייתה עושה מזה חגיגה יומיומית: מאשימה את החינוך החילוני, את הממשלה ואת כל מי שהיא רק יכולה.
אבל ברגע שזה נוגע לנו החרדים, גם כאשר נהרגו שניים באכזריות נוראה, שלושה עדיין בבית החולים פצועים, וכל כך הרבה אחרים שנפצעו ועדיין סובלים מפצעיהם - ממלאים את הפה מים, משתיקים, לא עושים מזה עניין. "המודיע" מן הרגע הראשון לא רצה לעשות עניין משפך הדם הזה, כאילו שזה לא היה משהו מיוחד. מבקשים לעבור את הנושא מהר ולשכוח ממה שהיה. ומדוע? מפני שזה משבש למישהו את האינטרס הפוליטי הפנימי.
עברנו חג שכל כולו היה שפך דם, ממוצאי החג עד לרגעים אלו עדיין נוזל דם, קברו אחד ויומיים אחר כך עוד אחד, ועדיין ישנם מי שנאנקים וסובלים. יום אחרי החג כל כך הרבה יישבו שבעה, משפחה נהרסה, כלה תבכה על החתן שלה. אלו דברים שחייבים להחריד ולזעזע כל מי שיש בו נפש יהודית, אך במקום שנשמע קול זעקה גדולה ומרה - משתיקים, עושים הכל כדי לעסוק מה שפחות במה שקרה כאן.
גם אם נניח שהכוונה היא למנוע מן האחראים צרות, עדיין אין זה אומר שמותרת השתיקה. אם יש מי שאחראי לרצח הנורא הזה - שייתן את הדין על כך. לכסות על שפך דם הוא חמור ואסור, ואין זה משנה במי מדובר.
כששמעתי על מה שקרה, בטוח הייתי, כי העיתונות החרדית תעלה את הנושא בראש ותזעק מדי יום על המציאות הזו של הדחיפות, של ההתנהגות הברוטלית בכל אירוע כזה. אבל במקום שייצאו בקול זעקה גדולה ומרה, הם הפכו למוסלמים - כשמגיעים למכה דורסים אנשים, ואדרבה, מי שנדרס ונהרג הוא גדול יותר מן האחרים. את הרושם הזה יוצרת העיתונות החרדית, כאילו שלא קרה כאן משהו גדול, עד שיש מי שאומרים, כי אלו עלו להיות הגבאים של הרב וואזנר שם למעלה, ולכן אין זה נורא כל כך מה שקרה.
הייתה כאן שורת מחדלים. בכל מקום אחר היינו אנחנו תובעים מן האחראים שיתפטרו, יפנו את מקומם לטובת טובים מהם, היינו תובעים להעמידם לדיון, והנה כאן - שותקים, כלל לא תובעים מן האחראים שיתנו את הדין, לא רוצים בכלל לדעת מי האחראי ומי גרם למצב הזה.
לומר שיסיקו מסקנות ובעתיד יקימו ועדות מיוחדות שיטפלו באירועים כאלו - זו התחמקות מן הבעיה, מפני שעברנו אירועים כאלו בעבר, ובכל פעם שלא נהרגו או נפצעו זה היה בגדר של נס, ואין סומכין על הנס. כבר אז היו צריכים לעשות משהו על-מנת למנוע את מה שקרה, ולא עשינו זאת.
ועל כולם מה שכואב וזועק לשמיים - שפך הדם. נהרגו אברך וחתן צעירים, הם היו קורבנות של טירוף וזוועה של מי שהתנהגותם הייתה ברברית, דחפו את עצמם לאן שאסור היה בשל הדוחק, ולא נראה ששפך הדם הזה מזיז מישהו ברחוב החרדי. לא שמענו שיכריזו על עצרת תפילה וזעקה ובקשת מחילה, וקבלת תענית ותיקון תקנות על-מנת שלא יקרה בעתיד, ובעיקר בקשת מחילה מן הנרצחים.
מה שמזעזע הוא שלא שומעים את קולם של הגדולים. אם כבר היה מי שדיבר אז זה שלא ידחפו סביבו, זה מה שהיה אכפת לו. בעניין עצמו, על איך ששפכו דם, לא שמענו מילה אחת מגדול כלשהו שייצא בהתקפה קשה על ההתנהגות הזו ויקבע שזו ברבריות וטירוף, שכל מי שדוחף את עצמו לאולם או בית כנסת כשכל כך דחוס - הוא אכזר ורוצח. זה לא מזיז לאף אחד, עד כדי שהמשיכו לנהל את החג כאילו לא קרה דבר.
גם אם יטענו כי זה יום טוב, אבל לפחות היו צריכים להכריז ולהודיע, כי יום אחרי יום טוב יעשו את מה שהיו צריכים לעשות מיד - ולא שמענו שיש תוכניות כאלה.
משהו חולה מאוד בהנהגה החרדית, שעל כל שטות יזעקו ויעשו מזה עניין, ואילו שפיכות דמים שכזו לא מזיזה אף אחד. הלאלו ייקרא בני אנוש? או שמא גם אלו המכונים "גדולים" זקוקים להרבה חשבון נפש, האם הם מתאימים לתפקידם?