מנהיגות קצרה

משרד ההגנה העירקי הצהיר, כי אבו עלא אל-עפרי חוסל (יום ד', 13.5.15). אל-עפרי משמש כמספר שתיים בארגון דאעש וממלא-מקומו של מנהיג הארגון, אבו בכר אל-בגדדי. לעומת זאת, העיתון הבריטי גארדיאן טוען שגורם אחר בארגון חוסל, ולא אל-עפרי. מחקרים אקדמיים רבים נחלקו בדבר השאלה האם מותו של מנהיג ארגון טרור מחסל את הארגון. מההיסטוריה שלנו אנו למדים שהתשובה שלילית. הדוגמה הטובה והמוכרת ביותר היא חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה עבאס מסאווי, דבר שהעלה לראשות הארגון את חסן נסראללה. מותו של מייסד ארגון יחסל את הארגון אם הדבר קורה בשלבים הראשונים של הקמתו. בשלבים אלו יש חזון ומטרה, ומייסד הארגון הוא שמושך את האנשים. דאעש נמצא כבר הרבה אחרי השלב הזה. מאחורי המסכות השחורות שלהם יש רעיון, ורעיון הוא חסין לקליעים. כדי לנצח את דאעש, צריך לשמוט את הבסיס האידיאולוגי שלו, ולפי עדויות שונות הדבר כבר החל. עריקים מהארגון מספרים על ירידה במורל ובמספר הלוחמים הזרים שמגיעים לארגון בעקבות תבוסותיו בקרבות, דבר שמתווסף לאכזבה של חלק מהלוחמים מהשלטון של דאעש. יש לנצל את המצב ולמנוע מאנשים אחרים להצטרף לארגון. בסופו של דבר, זה יביא להתפוררות סופית ופנימית של דאעש.

ועדה של השב"כ, השב"ס וצה"ל שעוסקת במשוחררי עסקת שליט קבעה השבוע, כי סאמר עיסאווי ששוחרר בעסקה יחזור לכלא וירצה 20 שנות מאסר. עיסאווי הורשע בשנת 2000 במעורבות בפיגועים נגד ישראלים ונדון ל-30 שנות מאסר. הוא שוחרר במסגרת עסקת שליט בשנת 2011 ושנה לאחר מכן נכלא שוב בגין הפרת תנאי שחרורו. חודש לאחר שנכלא, פתח בשביתת רעב והוחלט לשחררו. ביוני האחרון נעצר עיסאווי שוב, ונאמר שמאז שחרורו חזר לפעילות טרור מלאה. חשוב לציין שעיסאווי אינו משוחרר שליט הראשון שחזר לסורו. חלק לא מבוטל מהאסירים ששוחררו נעצרו בשנים האחרונות בשל פעילות הקשורה לטרור. עיסאווי וכל אסיר אחר ששוחרר הם דוגמה לנכונות הישראלית והפעילות לטובת אותם אסירים. ניתנת להם הזדמנות שנייה, ובמקרה של עיסאווי אפילו הזדמנות שלישית - והם לא משנים את פעילותם. כולם נשארים ממוקדי מטרה, כאשר המטרה היא למחוק את ישראל.

בשנה האחרונה החלה ברצועת עזה פעילות של תנועה שיעית בחסות אירנית בשם "א-סאברין". התנועה מנהלת מפעלי צדקה, אך ברצועה - בה רוב התושבים הם סונים - מספר האנשים שהמירו את דתם לשיעה הוא מוגבל. דגלו של הארגון דומה במידה רבה לדגל חיזבאללה, אך בצבעים שונים. נוכחות ארגון שיעי מובהק ברצועה מהווה עליית מדרגה מבחינת המעורבות האירנית. ככל הנראה חמאס מסכים כעת לנוכחות הארגון, לאור הכספים והתמיכה שהוא מקבל מאירן. השאלה היא עד כמה המצב יישאר כך. האיבה בין הסונים לשיעים כה עמוקה, שלפעמים גורמים משני הצדדים אומרים שהצד השני יותר גרוע מישראל. ככל הנראה, כל עוד אירן תהיה בעלת המאה בשביל חמאס, היא תמשיך ותישאר בעלת הדעה.

בסוף השבוע שעבר דווח על מותם של מספר לוחמי חיזבאללה בקרבות בסוריה. אחד מהם הוא מרואן מורנייה, בן-דודו של עימאד מורנייה. לפי הדיווח, מרואן נהרג בקרב ברכס הרי קלמון שעל גבול סוריה-לבנון. בתקופה האחרונה מתנהלים קרבות על השליטה ברכס הרים זה, כאשר נפילת אותו רכס הרים לידי כוחות סונים תחשוף את הצד השיעי להתקפות ופיגועים. הימשכות המעורבות של חיזבאללה בסוריה והפגיעות הקשות שהארגון סובל מהן, צריכות להעלות את השאלה הבאה: האם לחיזבאללה יותר חשוב להציל את שלטון אסד או להילחם נגד ישראל? לחיזבאללה יש הארסנל וכוח-האדם למלחמה ארוכה מאוד. כעת הארגון לא משתמש במלוא כוחו בלחימה בסוריה וממשיך לנחול הפסדים. מצד שני, חיזבאללה לא יכול לשלוח יותר מדי אנשים וציוד לסוריה, משום שהדבר יחליש אותו מול ישראל. ככל הנראה, שתי המטרות חשובות בשביל חיזבאללה. העניין הוא שכעת המערכה בסוריה דוחה את הכל. ניתן רק לקוות שחיזבאללה יספוג מכה חזקה דיה כדי למנוע ממנו לפעול בצורה משמעותית נגד ישראל.

נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר, פועל בתקופה האחרונה ליצור פיוס בין הרשות הפלשתינית לבין החמאס בתיווך סעודיה. אחד הדברים שבמוקד המחלוקת הוא קיום בחירות ברצועת עזה. בעוד שגורמים ברשות אומרים שהחמאס מתנגד לקיום הבחירות, גורמים בחמאס טוענים שהם מוכנים לבחירות, ויש צורך ליצור אווירת בחירות כולל שחרור עצירים וכיבוד חירויות, דבר שלטענתם הרשות מונעת. מהתנהלות זו ניתן לראות שאפילו בקרב הפלשתינים אין פיוס בנושאים מסוימים, אז כיצד הם רוצים להגיע לפיוס מול ישראל בנושאים הרבה יותר משמעותיים? כל הניסיונות, כל הפעולות, כל המהלכים השונים שננקטו ויינקטו בניסיון להגיע להסכם עם הפלשתינים לא יצלחו, משום שהם מכווני מטרה: לא להגיע לפיוס עם ישראל, אלא שלא תהיה קיימת יותר ישראל.