בתחילת השבוע דווח על כיבושה של העיר העירקית רמאדי, בירת מחוז אנבר הסוני, על-ידי דאעש. בקרב שהתנהל בין כוחות הביטחון בעיר לבין דאעש, הצליח ארגון הטרור לכבוש את מוצב הצבא האחרון בעיר, להביא לנסיגת כוחות הביטחון שנשארו וללכוד נשק רב שנשאר מאחור. רבים טענו שהדבר מסמל את ההתקדמות של דאעש והתחזקותו בעירק, אך הדבר אינו נכון בהכרח.
הקרב על רמאדי החל למעשה בדצמבר 2013, כאשר ראש ממשלת עירק דאז, נורי אל-מאלכי, הורה על הסגת כוחות הביטחון מהאזור, במטרה להרגיע את התושבים בעקבות פגיעת כוחות הביטחון במפגינים מקומיים. דאעש ניצל את ההזדמנות והחל במתקפה על פאלוג'ה ורמאדי. בעוד שפאלוג'ה נכבשה לפני זמן רב, רמאדי נכבשה רק השבוע. בנוסף לכך, כיבוש העיר הוא ההישג המשמעותי ביותר של הארגון מאז כיבוש מוסול שבצפון עירק. יש לזכור שמוסול נכבשה ביוני 2014, ומכאן שבמשך קרוב לשנה לדאעש לא כבש שום עיר משמעותית. דאעש נמצא בנסיגה בעירק, וכיבושה של רמאדי הושלם כאשר רוב העיר כבר הייתה זמן רב בידי דאעש.
עם זאת, לכיבושה של רמאדי יש משמעויות אחרות. המשמעות הראשונה היא הערך הסמלי של העיר, מאחר שהיא עיר הבירה של המחוז הסוני הגדול ביותר בעירק. משמעות שנייה נוגעת ליחסם של הסונים לממשלה השיעית. גורמים סונים מקומיים טענו שהם פנו לממשלת עירק בבקשה לקבלת סיוע לצורך הלחימה, אך נותרו ללא מענה. כעת, לאחר שהעיר נכבשה והממשלה שלחה את המיליציות השיעיות שפוגעות בתושבים הסונים כדי לשחרר את העיר, התושבים הסונים יהיו הרבה יותר חשדניים כלפי נכונות הממשלה לעזור להם, לאחר תקופה שבה דובר על התקרבות ביחסים בין הממשלה לסונים.
לכיבושה של רמאדי יש חשיבות מבחינה טקטית לאור קרבתה לבגדד, אך הדבר לא בהכרח מסמל את התחזקותו של דאעש בעירק. הבעיה המרכזית היא שכיבוש העיר כנראה ישפיע על היחסים העתידיים בין הממשלה לשבטים הסונים, יחסים חשובים מאוד לצורך הלחימה בדאעש.