"האסטרטגיה: להיות טובים יותר"

את ביתן משרד הביטחון הישראלי בסלון האווירי בפריז פתח מנכ"ל המשרד, דן הראל, שכן השר משה יעלון – כפי שכתבנו כאן – נאלץ להישאר בארץ בשל אילוצי הקואליציה הצרה. אחרי הטכס שאלנו את הראל האם הקריאות לחרם נגד ישראל משפיעות על הייצוא הביטחוני, והוא השיב בשלילה: "החרם לא משפיע, כי נכון לעכשיו הוא לא התפשט. מה שקובע אצל הלקוחות הוא האיכות של המוצר שלך ומה הם יכולים לקבל תמורת הכסף שלהם". לדברי הראל, "הייצוא הביטחוני הולך בסינוסים, ועכשיו כל השוק בירידה בגלל היציאה האמריקנית מאפגניסטן ואנחנו חלק מהשוק". אז האם טיב המוצר מנצח את הפוליטיקה? "קשה לנצח אותה", משיב הראל בחיוך. אז מה האסטרטגיה נגד החרם? "להיות יותר טובים", הוא עונה חד וחלק. שמה של ישראל הוא כנראה עדיין מקדם מכירות טוב, שכן אלביט מערכות בחרה להשתמש בדגל המדינה ולשים בו את הלוגו שלה במקום המגן-דוד. הנוכחות הישראלית כאן גדולה בהרבה משל מדינות כמו סין, איטליה, ספרד ופורטוגל. ועם זאת, דומה שהביתנים הישראלים לא היו שוקקי אדם ביום הראשון של הסלון, בשעות בהן ביתנים אחרים המו ממבקרים. לכן, ממש אסור להיות שאננים.

גם רוסיה אמורה להיתקל בקשיים בייצוא הביטחוני שלה, בשל הסנקציות שהטיל עליה המערב בעקבות פלישתה לאוקראינה. אולם בתצוגה של חברת המטוסים המאוחדת – זו שקמה ב-2002 ממיזוג של מיג וסוחוי – טוענים הנציגים שאין לחרם שום השפעה. "סוחוי היה, הווה ויהיה", מכריז אחד מהם (שאינו יודע אנגלית ונזקק לעזרתה של עמיתתו), "כי לאיכות יש מסורת". מובן שלא ניתן לבחון על רגל אחת האם הדברים נכונים, אך ניתן לנחש שהרוסים לא נפגעו יותר מדי – מסיבה פשוטה: הלקוחות שלהם אינם ארה"ב, גרמניה, צרפת או בריטניה, אלא מדינות באסיה, אפריקה והמזרח התיכון. ראו כיצד רוסיה מספקת לאירן טילי S300 בלי להניד עפעף, וכיצד עד לאחרונה תמכה במשטרו הקורס של בשאר אסד.

כאמור, חברת המטוסים הרוסית הנוכחית היא תוצאה של מיזוג בין שני הענקים המסורתיים – מיג וסוחוי. אצלנו, לעומת זאת, בעיית התחרות בין החברות הישראליות בחו"ל עודנה בעינה, כפי שרמז בצורה ברורה מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס, בברכתו עם פתיחת הסלון. תחילה ציין מכליס, כי התחרות בשוק בכללותו קשה מתמיד, מה שמחייב את החברות הישראליות להיות יצירתיות יותר מתמיד, לתת ללקוחות את הפתרונות הטובים ביותר, לקצר את זמן ההגעה לשוק ולהעניק שירות מתמשך. ואז הוסיף: "אני קורא לכולנו להגביר את שיתוף הפעולה ולהפוך אותו למנוע צמיחה, שיגביר את התחרותיות לטובת התעשיות ולטובת המשק הישראלי כולו". על הבעיה הזאת מדברים כבר לפחות 20 שנה, אבל העובדה שממשיכים לדבר עליה כמובן מלמדת שהיא לא נפתרה. יש מידה של תיאום בין החברות, אך בגדול – התחרות נמשכת, וכך כמובן נפגעת הרווחיות של מי שזוכה במכרז. משרד הביטחון צריך להיות הרבה יותר פעיל ויוזם, כדי לצמצם למינימום את תופעת התחרות הפנימית.

המדינה הבולטת ביותר ברחבת החניה של המטוסים בסלון איננה ארה"ב וגם לא צרפת. זוהי קטאר, שהביאה לכאן לא פחות מחמישה ממטוסיה. אם זה לא מספיק, הרי שחברת התעופה הלאומית שלה גם הציבה שער גדול בכניסה לביתנים המובילים, לא הרחק מאלו של החברות הישראליות. לקטאר יש כסף, מסביר דן הראל בקצרה את פשר הדבר, אך בתחום הייצוא הביטחוני הוא לא ממש מודאג: "אני לא יודע מה הם מייצרים", הוא אומר בעקיצה ברורה למדי. עם זאת, אסור לזלזל במשמעות המדינית של הנוכחות הזאת. קטאר, המדינה שמפעילה את אל-ג'זירה ותומכת בחמאס, קונה כל מה שמתחשק לה: החל מקבוצות כדורגל ועד בתי מלון (ערב הסלון הודיעה חברת התעופה שרכשה מלון ליד נמל התעופה באדינבורו, אחרי שרכשה מלון בנמל התעופה הית'רו). מנכ"ל חברת התעופה של קטאר, אכבר אל-בכר, קיבל לאחרונה מנשיא צרפת, פרנסואה הולנד, את עיטור לגיון הכבוד על מה שתואר כ"מנהיגותו בענף התעופה והפיכת החברה למובילה בינלאומית"; לא הזיקה העובדה, שהחברה קונה מטוסים במיליארדי דולרים מאיירבוס שבסיסה בצרפת. ותנחשו איזו מדינה הצליחה למקם את הקונסוליה שלה בקצה שאנז אליזה, ממש מול שער הניצחון. לכל אלו לא יכולה שלא להיות השפעה על הזירה המדינית.

לצד חברות הענק הממקדות מטבע הדברים את מירב תשומת הלב, מציגות בלה-בורז'ה מאות חברות קטנות, חלקן צעירות וחדשניות, ובימים הקרובים נספר על כמה מהן. נפתח בחברת Etop הצרפתית, המציגה משהו שנראה כמו משקפי גוגל – אבל אל תגידו להם את זה, כי הם ייעלבו. מנהל הפיתוח, דניאל שֶרֶל, מציג בגאווה טבלת השוואה שערך כתב עת מקצועי, ולפיו המשקפיים של... עולים על אלו של גוגל כמעט בכל פרמטר. אז מה הם בכל זאת למדו מגוגל? "שהשוק המסחרי הוא זה שצריך לפנות אליו ולא השוק הביתי". המשקפיים הללו יכולים להקרין לטייס את כל המסכים והמכוונים התופסים כיום חלק ניכר מתא הטייס, אבל יצרניות המטוסים רחוקות מלהשתכנע שזהו הפתרון של העתיד. "אנחנו מאוד יצירתיים ודי מתקדמים", מנסח שרל בדיפלומטיות את התשובה לשאלה האם יש סיכוי שהפיתוח הזה יהפוך למציאות. לעומת זאת, החברה כבר משווקת את המשקפיים עבור טכנאים ואנשי תחזוקה בחברות תעופה, היכולים לראות באמצעותם את רשימת המלאי ומיקומו של כל פריט, לבדוק את רשימת המטלות שלהם ואפילו ליצור קשר עם מומחה ולהראות לו בשידור חי מה הבעיה. המשקפיים ניתנים להרכבה על קסדה, ועמיתו של שרל אומר בצחוק שאפשר לשלב בתוכה גם את הכיפות שלנו. "המשקפיים מפנים את שתי הידיים לעבודה", מסביר שרל את עקרון היסוד שלו, ומספר שהפיתוח כבר נמכר לחברה ישראלית המייצרת ציוד סקי.

• מדי הייצוג של קציני צה"ל צריכים להיות מהודרים יותר, משום שליד קצינים מצבאות אחרים, שרובם לא עברו אפילו קרב אחד, הקצינים שלנו נראים כמו צוערים. אפשר לחשוב על יותר עיטורים של פעילות והכשרה, שישמשו רק למדי הייצוג. כבודם של המדינה וצה"ל מחייב זאת.

• בכניסה ללה-בורז'ה, כמו בכל מקום בפריז, יש כיום בדיקות ביטחוניות קפדניות, כולל סריקה גופנית. אבל גברים שעמדו בתור שבקצהו ניצבה מאבטחת, היו פטורים ממנה. באמת.

• כריך טונה בבית קפה של רשת Paul עלה בלה-בורז'ה 6.20 אירו – 32% יותר ממחירו בסניף של אותה רשת בפריז. איפה אבי כץ וקופיקס כאשר צריך אותם.