הגירוש מהגוש - אשמת שרון

כול אלה שקובלים על גירוש המתיישבים היהודים מגוש-קטיף לפני עשור ומפנים את האצבע המאשימה לעברו של האלוף במילואים גרשון הכהן שפיקד על הצד הצבאי של המבצע, צריכים לשאול את עצמם שאלה פשוטה: מי החליט על גירוש התושבים מנחלתם - ראש הממשלה אריאל שרון או גרשון הכהן שהיה באותה עת תת-אלוף. את התשובה יודע כול אחד, גם המתיישבים שנעקרו מבתיהם ומנחלותיהם. קצין הצבא גרשון הכהן, אדם שהתחנך על ערכיה של הציונות הדתית והיה תלמיד ישיבה בצעירותו, מילא פקודה שהנחית על צה"ל הדרג הפוליטי הנבחר. למרות החששות מפני מלחמת אחים, מילא הכהן את תפקידו הצבאי על הצד הטוב ביותר. בחוכמה, במתינות, באורך רוח ובעיקר ללא שפיכות דמים. כול הכועסים עליו כיום, כאילו הוא אישית הגורם לפינוי, צריכים קודם להביט במראה ולכעוס על עצמם, שהרי למרות הפינוי הכפוי הם המשיכו להצביע בעבור אריאל שרון, יחד עם הפוליטיקאים האחרים ממחנה הימין שתמכו במעשה הקשה ההוא. די לדפדף בדברי הכנסת כדי לגלות בבירור מי התנגד, מי תמך ומי ברח מהחלטה. דבר אחד ברור: ממשלת אריאל שרון היא שהחליטה והיא שהורתה על הביצוע. אריאל שרון הפוליטיקאי. לא החייל גרשון הכהן. שאלה נוספת שראוי היה לשאול במקום להתגולל על מפקד הפינוי: האם הגירוש היה נמנע אילו גרשון הכהן היה מתפטר מצה"ל וחומק מלקחת חלק במבצע? האם הפינוי היה מתבטל כליל? גם על כך התשובה שלילית. אם לא גרשון הכהן מישהו אחר היה מתנדב למשימה הכואבת הזו והכהן יכול היה לומר, כי לא ידיו הקיזו את דם לבם של המפונים. אבל עם כול הקושי האישי והאמונתי גרשון הכהן לא נמלט מאחריותו. למרות כול העובדות הברורות האלה המשיכו מצביעי הימין, כולל מתיישבי גוש-קטיף והמתנחלים באיו"ש, להצביע בעד יוזמי הרעיון שהשתייכו ועדיין משתייכים למחנה המפנים. ההתנהלות הבלתי מובנת הזו נבעה ככול הנראה מהחשש, או אולי הפחד, שאם יצביעו נגד הפינוי או יפעלו נגדו בדרך אחרת ימצא שרון דרך לנקום בהם. בהכירם את הכהן ידעו כל אנשי מחנה "הכתומים" שהוא לא יתנפל בדיבורים מתלהמים על בני עמו וגם לא ישתלח בהם בדרך שונה. הם ידעו היטב שהוא איש צבא הממלא פקודות שנתקבלו כחוק. את נתיב הבריחה מעימות של "הכתומים" ובו בזמן המשך ההצבעה בעבור יוזם הגירוש אריאל שרון, אין דרך לכנות אלא בתואר פחדנות או צביעות, שהרי קל ביותר להטיל את האשמה על מי שעשה את מלאכתו נאמנה ולא נס מן המערכה. גרשון הכהן יודע היטב מדוע לא התפטר לפני עשור. ככול הנראה כבר אז הבין, כי הפינוי מגוש-קטיף הינו רק המבוא לפינוי גדול ורב יותר, שעתיד להתרחש אם הפוליטיקאים, יהיו מי שיהיו, יחליטו שכדי להגיע להסדר עם הפלשתינים, יש הכרח לפנות מ"נחלת אבות" את כול המתנחלים שמעבר לקו הירוק, ללא כול קשר לעובדה שהתיישבו בכול אתר בהרשאה ובעידוד של המערכת הפוליטית. רק ימים יגידו אם צדק גרשון הכהן באמונתו שעם המבקש לכונן לעצמו מולדת חייב להיאבק על זכויותיו. דבר אחד ברור: אין חשיבות לשאלה אם בשלטון עתידי יכהנו נציגי הימין או השמאל. בסיבוב הנוסף של המלחמה על הקיום הלאומי לא ילכו המתנחלים כצאן לטבח. הם את הלקח למדו. כול פקודת פינוי רחבת היקף תיחשב בעיניהם כבלתי חוקית בעליל ותזכה למענה המתאים, כי לכול תושבי יהודה ושומרון ברור לחלוטין שללא ההתנחלויות הנאחזות בקרקע ועובדות אותה גם מדינת ישראל לא תוכל להתקיים.