אם אתם מאמינים בחופש הדעה כל עוד היא רק שלכם,
אם אתם מאמינים ביחסי שכנות טובה כל עוד השכנים שלכם הם אתם או שכמותכם,
אם אתם מאמינים בחופש האמונה, הדת והפולחן כל עוד אין הם כשלנו,
אם אתם מאמינים כי הכיבוש משחית כל עוד הוא כיבוש שלנו ולא תמיד בגללנו,
אם אתם מאמינים בחופש העיתונות כל עוד זה העיתון שעליו אתם מנויים,
אם אתם מאמינים בפוסט-ציונות והעיקר שאתם בחיים,
אם אתם מאמינים שאתם יפי נפש וכל השאר חולי נפש,
אם אתם מאמינים ששפתכם גבוהה ונקייה והשאר נוטפי ארס, שנאה ורפש,
אם אתם מאמינים בחופש הביטוי שלי ולא שלו,
אם אתם מאמינים שכמיעוט אתם יפים, חכמים וצודקים והרוב הוא...לא, לא ולא.
אז כמי שנולד בארץ הזאת כמו מרביתכם,
הלך בשביליה לא פחות מכם,
למד את מורשתה גם ללא תיווככם,
גדל וחונך על-ידי ענקיה שאינם כדוגמתכם,
שירת בצבאה אולי אף יותר שנים מכם,
שילם בגופו את מיסיה (ולא בשביל לנפח שפתיים או להרים חזה),
אומר לכם:
אם אתם אנשי הרוח שלנו, אז לכו לכל הרוחות;
אם כך מתבטאים ה"נאורים" של החברה, אז שילכו לנעור במקום אחר את מישנתם;
אם אתם העילית התרבותית של ישראל, אז איננו מעוניינים לדעת איך נראית תחתיתה;
אם אתם הליברלים והפלורליסטים המצדדים בדמוקרטיה שאינם יודעים להפסיד בכבוד ולכבד את דעת הרוב, אולי כדאי שתחפשו לכם דמוקרטיה אחרת...אולי באחת משכנותינו.
ואם שכחתי את מילות הקסם, אז: בבקשה, תודה וסליחה אם נפגעתם.