מרססים אותנו למוות

לא מזמן התמלאו העיתונים והכתבות בטלוויזיה בסיפורי מעשה כיצד הפירות והירקות האורגניים אינם כאלה תמיד וזאת בגלל שלל סיבות כגון ריסוסים המגיעים ממרחק (רחף)דשון באמצעים מלאכותיים ועוד. אולם במציאות חיינו קיימת סכנה הרבה יותר גדולה ולה לא מקדישים את תשומת הלב המתאימה . כמעט בכל ישוב כפרי יש פרדסים וגידולי שדה בשטח המחנה, דהיינו מרכז הכפר. אלה דורשים ריסוס כנגד מזיקים מסוגים שונים דא עקא שריסוסים אלו מסוכנים ביותר לבריאות הרבה יותר מאשר גידולים אורגניים מסעיים לבריאות. על כך לא נותנים את הדעת מסוקים מרססים מן האויר את הפרדסים בעדוד ובמימון של משרד החקלאות על ריסוסי קרקע אין מה לדבר רק כאשר יפן דרשה מהמועצה לפרי הדר (מנוחתה עדן)כי האשכוליות יגיעו ללא ריסוס האשכוליות לא רוססו. אולם בחיי היום יום החקלאים, משרד החקלאות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות אינם עושים דבר לבער את הנגע הריסוסים מתבצעים ליד גני ילדים ספריות מתקני משחקים בתי ספר ועוד. גם העמותות הדואגות לבריאותנו אינן נוקטות בצעדים חריפים לביעור התופעה והם טומנים את ראשם האדמה. חייבת לצאת קריאת השכם לכל הגורמים להפסיק מיידית את כל הריסוסים כי גם כאלה המוגדרים ידידותיים לסביבה אינם ידידותיים לאדם וכן להפסיק לעשות חקלאות במרכזי הישובים הכפריים ולהוציאם לחלקות למרות שלפי הכתבות הרחף יכול להגיע ממרחק של קילומטרים אל המקומות הללו. בית המחוקקים שלנו צריך לתת לכך ביטוי בחוק על-מנת שזאת לא תהיה פריבילגיה של משרד החקלאות להחליט על כך.