ישיבת "יסודות", ששמה הרשמי רשום כ"משכן ידידיה" (ע"ש התורם העשיר), ממוקמת בישוב יסודות שבעמק שורק ונחשבת לישיבה ספרדית חשובה. והנה פרצו בה סכסוכי ניהול ושליטה עד ראש הישיבה, רבי ברוך צבי לב, שהחליט לפרוש ולהקים לעצמו ישיבה חדשה שעה שמנהל הישיבה הנוכחית, הרב אברהם זיאת, יישאר בה וימשיך לנהלה. קורה שישיבות מתפצלות, ומי שרוצה לראות איך זה מתרחש בזמן אמת, מוזמן לבקר בישיבת פוניבז' בבני ברק, ונא לבוא עם שכפ"צ, ליווי משטרתי וביטוח חיים.
בינתיים מתנהל ב"יסודות" קרב בין המעוניינים לשמר את התלמידים בישיבה לבין המעוניין למשוך אותם לישיבה החדשה, ולצורך זה הלכו כולם להביא מכתבי תמיכה של רבנים חשובים. וכך רץ הרב אברהם זיאת למרן ראש הישיבה הגראי"ל (הגאון רבי אהרון יהודה לייב) שטיינמן ולמרן הגר"ח (הגאון רבי חיים) קנייבסקי, והביא מהם מכתב המבהיר לתלמידים שאסור לבטל תורה ולעזוב את הישיבה ויש להמשיך וללמוד בה, ואילו ראש השיבה הפורש, הרב ברוך צבי לב, הלך להגרמ"ה (הגאון רבי משה הילל) הירש, ראש ישיבת סלבודקא ולהגר"ב (הגאון רב ברוך) ויסבקר, ראש ישיבת בית מתיתיהו, ולגאון רבי נפתלי קפלן, המשגיח המפורסם של ישיבת נתיב הדעת, והביא מהם מכתב המאשר שכל מעשיו כשרים ושפרישתו אושרה על-ידי שטיינמן ולכן יש ללכת אליו וללמוד אצלו.
לא שהבנתי בסוף איפה עלי ללמוד, אבל תמיהה קלה עלתה: איך זה שבראש הישיבה הספרדית הזו עומדים רק אשכנזים, שכל הבוחשים בקדירה הם אשכנזים, שכל הדמויות החשובות בה דוברות יידיש מלידה, ושכל התלמידים הספרדים מתלבטים רק אם לקבל את עצתו של גאון אשכנזי זה או את הוראותיו של גאון אשכנזי אחר, ואיש מהם לא שואל מה דעת הנהגת התורה הספרדית.
אולי כי לא שואלים אל המתים, אולי כי אין כזו, ואולי כי כל
עולם התורה הספרדי הוא בעצם רק שם של סעיף כספי בספרי התקציב הממשלתי, פרי הסכמים קואליציוניים, ותו לא?