קרב שתוצאותיו ידועות

בתום שנת עבודה, הגישה ועדת לוקר את מסקנותיה. הוועדה ממליצה לקצץ בשליש את כוח האדם בצה"ל, בין היתר באמצעות קיצור שירות החובה. כמו-כן, המליצה הוועדה ליצור שקיפות בתקציב הביטחון בין צה"ל ומערכת הביטחון לבין משרד האוצר ולעגן את אימוני צה"ל בתקציב הביטחון. במקביל לדוח לוקר, גובשה תוכניתו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שעיקריה הם קיצוץ במילואים, הגברת האימונים והקטנת היקף הקצונה. מסקנות הוועדה, שמטרותיה היו קביעת תקציב הביטחון לשנים 2025-2016, עוררו סערה רבה בקרב בכירים במערכת הביטחון. שר הביטחון משה יעלון קרא לדוח "שטחי, מנותק ולא מאוזן", הפרקליטות הצבאית טענה שחלקים מדוח לוקר אינם חוקיים, ודובר צה"ל קרא לדוח "כדור בין העיניים". התגובות החריפות של גורמי הביטחון מעידות ככל הנראה על החשש שלהם מקבלת מסקנות לוקר. חשוב לזכור, שבוועדה – בראשה עמד אלוף במילואים, ישבו אנשים שטובת צה"ל לנגד עיניהם, והם לא יכתבו דוח שיפגע בצבא. על ראש הממשלה לבחון טוב את האפשרויות שעומדות בפניו: ועדת לוקר או תוכנית איזנקוט. אבל לאור ההתנגדות החריפה של מערכת הביטחון, נראה שמדובר בקרב שתוצאותיו ידועות מראש.

לפי סקר שנערך בארה"ב, 56% מהנשאלים תומכים בהסכם הגרעין, אך לא מאמינים שהוא יעצור את אירן מלפתח נשק גרעיני. הדבר מלמד, שהציבור האמריקני מבין את מה שהממשל שלו לא מבין: אירן חותרת להשגת נשק גרעיני, לא משנה מה. הבעיה היא שהממשל האמריקני עוצם את עיניו ואוטם את אוזניו לטענות. אחרי חתימת ההסכם, השאלה המרכזית היא: מה עכשיו? נראה, כי הרבה מאוד תלוי עכשיו במודיעין הישראלי. אם ניתן יהיה להוכיח, כי אירן ממשיכה את המסלול לפצצה ולא מקיימת את ההסכם, יש לפרסם זאת. אם הדבר ייעשה בחדרי חדרים, גורמי מודיעין זרים לא ימהרו לטפל בנושא, אחרי שמנהיגי מדינותיהם תמכו בהסכם הגרעין. רק חשיפה פומבית תביא – אולי - לפעילות עולמית אמיתית נגד אירן ותוכנית הגרעין.

גורמים בלוב דיווחו השבוע על הוצאתו להורג של בכיר דאעש במדינה. מה שמושך את תשומת הלב לידיעה זו, הוא דרך ההוצאה להורג. לפי הדיווח, מפקד דאעש מקומי צעד בתוך קהל עוין עד שהגיע לגרדום והוצא להורג. המעניין הוא שמדובר בשחזור של סצנה מתוך הסדרה "משחקי הכס". מהוצאה להורג זו ניתן ללמוד שני דברים. הראשון: לדאעש עדיין אין אחיזה חזקה מספיק בלוב, כאשר ניתן היה להוציא להורג בכזו פומביות מפקד מהארגון. דבר שני: צורת ההוצאה להורג נועדה לשרת צורך תעמולתי. כפי שדאעש משתמש בהוצאות להורג כדי למשוך לוחמים, הוצאה להורג זו נועדה כנראה למנוע הצטרפות לוחמים לארגון, כאשר חושפים את ההשפלה הפומבית וההוצאה להורג הצפויים להם אם יגיעו לשורות דאעש.

שנה לאחר מבצע צוק איתן חשף השבוע החמאס סרטון בו, לטענת הארגון, תצפיתנים עוקבים אחרי הרמטכ"ל דאז, בני גנץ. לטענת החמאס, גנץ היה בטווח האש של הארגון – דבר המלמד על רמת המוכנות המודיעינית שלו. אם אכן כך היה, למה החמאס לא ניסה לפגוע בגנץ? נראה שהתשובה היא שהחמאס פחד מהתגובה הישראלית. פגיעה ברמטכ"ל משמעותה כיבוש רצועת עזה וחיסול החמאס. אבל שאלה אחרת היא: כיצד החמאס ידע איפה גנץ יהיה ומתי? את זה צה"ל צריך לבדוק. אם יתברר שלא היו דברים מעולם, פרסום הסרטון הוא חלק מהלוחמה הפסיכולוגית של החמאס שנועדה לערער את המורל של אזרחי המדינה.

השבוע בוצע פיגוע התאבדות בטורקיה, בו נהרגו 31 בני אדם. הפיגוע, שנטען שדאעש עומד מאחוריו, בוצע נגד קבוצה של סטודנטים טורקים וכורדים, שהביעו תמיכה בתושבי העיר הכורדית קובאני שבסוריה ואף תכננו להגיע אליה. פיגוע זה הביא להתפרצויות אלימות בטורקיה, משום שגורמים רבים מאמינים שהנשיא רג'פ ארדואן ומפלגתו מקיימים קשרים עם דאעש, שנלחם נגד המשטר הסורי ונגד גורמים כורדים. הרבה סימני שאלה הועלו בנושא זה. טורקיה, למרות היותה חברה בנאטו, לא פועלת כמצופה ממנה במסגרת הלחימה נגד דאעש. מעבר לכך, ידוע שלוחמים זרים רבים מגיעים לסוריה דרך טורקיה, העוינת את בשאר אסד ומשטרו. השאלה היא, האם לאחר פיגוע זה, תשנה טורקיה את מדיניותה כלפי סוריה ומלחמת האזרחים שבה. נראה שהתשובה היא לא. גורמי צבא טורקים מתנגדים למעורבות בלחימה בסוריה, ואומרים שהדבר ייעשה רק אם יהיה איום ממשי על הביטחון הלאומי של טורקיה, כאשר הפיגוע האחרון אינו נחשב ככזה. כך יכול להיווצר כדור שלג של פיגועים והתפרצויות של אלימות, כאשר הניסיון מלמד שהמצב יכול להסלים בקלות רבה.