הפירומניה של הח"כים הערבים פוגעת בעמם

בל נטעה: פעולות הח"כים הערביים בשבוע החולף אינן חופש ביטוי אלא פירומניה, הוספת דלק לבערה המאכלת את הרחוב הערבי. מי שיפסיד בהתגוששות יהיו שוב הערבים. כלכלתם תיפגע, קשרי המסחר שלהם ייפגעו והשתלבותם בחברה הישראלית תואט. ייתכן שלכך מכוונים פירומנים מועדים כאחמד טיבי וג'מאל זחאלקה שאינם מבקשים את קרבת האל על הר-הבית אלא להעצים את שקר "אל-אקצה בסכנה" שמפיצים התנועה האיסלאמית, הרשות הפלשתינית, חמאס ושלל שונאי ישראל. התוצאה היא עוד ועוד הרוגים. בעיקר ערבים. אבל לטיבי, חביב התקשורת הישראלית, חשוב להפגין שהוא "בעל הבית" ואילו היהודים הם "הפורץ" כלשונו. בדיוק ההפך: כיפת הסלע הוקמה על מקום המקדש היהודי, ורק בשל כך, משום שהאיסלאם ביקש לרשת את העם היהודי כעם הנבחר. 1,500 שנים לפני האיסלאם, בזמן שאבותיו של טיבי עבדו אלילים וקברו את בנותיהם בחיים, עמד מקדש יהודי על ההר, וממנו הגיעה בשורת האמונה לנצרות ואחר-כך לאיסלאם. לאחר שהמוסלמים כבשו את ארץ ישראל במאה השביעית, הם גם ניכסו לעצמם את ההיסטוריה והתיאולוגיה שלנו וקבעו שבטלנו ועברנו מן העולם. הפתעה: אנחנו עדיין פה. אז מי הפורץ פה, מר טיבי? ועדיין, אחרי שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים מידי הכובש הירדני, עשתה ישראל מעשה, שיש המגדירים אותו בכייה לדורות: הפקידה (ושמא: הפקירה) את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי לשליטה מלאה בידי דת אחרת שעבורה זהו המקום השלישי בחשיבותו (תלוי מתי בהיסטוריה). המצב הזה השתנה רק לרעת היהודים: המוסלמים הרחיבו את שטח התפילה בהר, הרסו עתיקות, בנו מסגדים נוספים (תוך העלמת עין מבישה של ממשלות ישראל). אז מהיכן עזות המצח לשקר על שינוי הסטטוס קוו, כמה אנשים שילמו בחייהם על ערמת הבדיות הזאת? טיבי וסיעת מבעירי הבערות מסרבים להכיר בבעל הבית של הר-הבית: אלוהים. גם אנשים לא דתיים מבינים שערכו של ההר בקדושתו הדתית. מכאן נפיצותו. כולנו רואים את המסית הראשי, ראאד סלאח, שונא ישראל ידוע ושקרן מובהק, ולא מבינים מדוע הוא חופשי! ראאד סלאח אמר ש"אל-אקצה הוא מעל לריבונות הממסד הישראלי". האיסלאם מבחינתו עומד מעל לריבונות ישראל, ולכן כל האמצעים כשרים להבערת השטח. מדוע התנועה האיסלאמית בישראל עדיין חוקית? מה ההבדל בינה לבין חמאס ודאעש? ומה באשר לח"כים הערבים ה"חילונים"? איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, נשאל בידי רזי ברקאי "מה הקווים האדומים שלך?" וענה: "איני שם קווים אדומים לעם הערבי הפלשתיני". על-רקע הביזיון נשמעת תגובתם הפבלובית של ח"כים בשמאל משעשעת יותר משהיא מייאשת: "הפתרון - הסדר מדיני", "צריך להיפרד מהפלשתינים", "לחתור לסיום הסכסוך". גאונים.