חוק העונשין קובע, כי "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם". בתיקון לחוק משנת 1979 נקבע, כי ארגון מחבלים הוא אויב של מדינת ישראל.
סעיף זה של חוק העונשין מוזכר פה, לאחר הגשת כתב האישום נגד דותן וולפר, ולפיו העביר לרצועת עזה חומרים אסורים שיכולים לשמש ארגוני טרור. לטענת המדינה, וולפר העביר לרצועה מדללי צבע, חומר דו-שימושי שיכול לשמש גם ארגוני טרור. וולפר תייג את החומר כ"לכה ליד שנייה" כדי להערים על הבודקים הביטחוניים, וגם העלים הכנסות בגובה של 1.5 מיליון שקל – הכל, כמובן, לפי כתב האישום.
החוק מתייחס בעיקר להעברת מידע לאויב, ופחות להעברת מוצרים פיזיים שיעזרו לו בלחימה נגד ישראל. מאחר שמדובר בתופעה שחוזרת על עצמה, יש להוסיף תיקון זה לחוק. ביולי השנה הואשם תושב גבעולים שבדרום בהעברת דבק אפוקסי לרצועה, מוצר שיכול לשמש לייצור רקטות ומטעני חבלה. במרס השנה דווח על מספר אנשים שהעבירו ברזלים לרצועת עזה, כאשר הם יודעים שברזלים אלו מגיעים לחמאס.
מקרים אלו הם דוגמאות לאנשים שתאוות הבצע והכסף שלהם, גדולה יותר מהדאגה למדינה בה הם חיים. מאחר שהכסף הוא הדבר הכי חשוב להם, יש להטיל עליהם – לצד המאסרים – קנסות של מיליוני שקלים, וכך להרתיע עבריינים-בכוח אחרים.