כמי שהיה שותף לפיקוח על ארגוני המודיעין בשלוש השנים האחרונות, אני מברך בחום את יוסי כהן על מינויו לראש המוסד. הוא מביא לתפקיד החשוב הזה שפע של ניסיון וידע, לאחר שהיה שותף לרבות מן ההצלחות המבצעיות המרשימות של הארגון בשנים הרבות ששירת בו.
העובדה שנמצאו לתפקיד שלושה מועמדים ראויים מאוד מתוך המוסד עצמו מעידה על חוסנו. בעשור וחצי האחרונים, בהנהגתם של
מאיר דגן ו
תמיר פרדו, היה המוסד לארגון ביטחון מתקדם במעשה ובחשיבה, שהתאים את עצמו טוב במיוחד לאתגרי הזמן הנוכחי. אני בטוח שכהן יידע לשמור לא רק על היכולות המבצעיות, אלא על מקומו המשמעותי של המוסד ליד שולחן הדיונים, מקום אותו קנו דגן ופרדו באישיותם ובכוח המעשה שהובילו.
קשה לברך על דרך המינוי: ברגע האחרון, אחרי שפע של הדלפות מזיקות ורעיונות מופרכים, כמו להביא למוסד ראש מבחוץ. לצערנו, זו דרכו של ראש הממשלה בכל מינוי.
ובעיקר, מדאיג אותי לא התפקיד שיוסי כהן נכנס אליו אלא זה שהוא עוזב. ראש המל״ל הוא איש המטה הביטחוני הקרוב ביותר לראש הממשלה. הוא נמצא ליד אוזנו יותר מכל פקיד אחר ויותר מראשי ארגוני הביטחון עצמם. עצמאות המחשבה והדיבור של האיש בתפקיד הזה היא קריטית.
מן הראוי שיימסר לידיו של אדם שאינו מועמד לתפקיד המשך, אחרת יש חשש - בוודאי בדרך הפרסונלית הנהוגה אצלנו, מינוי על-ידי איש אחד שאיש אינו יודע איך ולמה החליט - שישמיע באוזני ראש הממשלה דברים שהקברניט רוצה לשמוע ולא דברים הקוראים תגר. יורשו של כהן צריך להיות איש ביטחון מנוסה, שאינו נושא עיניו לתפקיד נוסף ויודיע מראש שלא יקבל תפקיד כזה.
