דמוקרטיה מתאבדת

נניח שבמהלך ניסיון אונס נאבקה האישה המותקפת עם האנס וגרמה לו פציעה חמורה מזו שהוא גרם לה, ונניח שלמקום הגיע רופא יחיד. נשאלת השאלה: במי מבין שני הפצועים צריך הרופא היחיד לטפל? בנאנסת שפגיעתה קשה, או באנס שפגיעתו קשה קצת יותר. כל בר-דעת יגיב באופן טבעי שהעדיפות בטיפול בנסיבות אלה תהיה למותקפת. לא כך בישראל, שבה התקינות הפוליטית המעוותת גוברת על השכל הישר. לשכת האתיקה (?) של ההסתדרות הרפואית בישראל נכנעה לאחרונה לדרישה/תכתיב של ארגון השמאל הקיצוני המתקרא בשם המכובס והשקרי "רופאים לזכויות אדם", ולפיו העדיפות בטיפול באירוע של פיגוע חבלני תהיה בהתאם לחומרת הפציעות, אף אם הפצוע הקשה יותר הוא המחבל שנפצע במהלך פעילותו הרצחנית, ו/או כתוצאה ממנה.

קדימות בטיפול

על-פי אותו היגיון עקום, אם בנסיבות הפיגוע יש 3 מותקפים שנפצעו באורח בינוני ומחבל שנפצע באורח קשה, זכות הקדימה בטיפול תהיה לרוצח שלא השלים את מלאכת ההרג שלו. במילים אחרות: לשכת האתיקה (?) של ההסתדרות הרפואית בישראל קבעה שיש להניח למצבם הרפואי של 3 הפצועים (כתוצאה מפעילות המחבל) להידרדר ממצב בינוני למצב קשה עד כדי סכנת חיים, ובלבד שהרוצח יטופל לפניהם, יינצל, יבלה וילמד ב"כלא" הישראלי, ישתחרר בעסקה מפוקפקת וישוב לפעילותו הרצחנית. על-פי אותו היגיון עקום, אם במהלך קרב קשה יגיע רופא צבאי למקום שבו יש חייל צה"ל פצוע קשה וחייל אויב פצוע קשה קצת יותר, דווקא חייל האויב יזכה לקדימות בטיפול ובפינוי, ואולי כתוצאה מכך יזכה גם בחיים עצמם, על חשבון חייל צה"ל שלמזלו הרע נפצע קצת פחות קשה. מדובר בפשיטת רגל מוסרית של ההסתדרות הרפואית בישראל. טוב תעשה הר"י אם תתעשת לאלתר ותבטל את כניעתה לתכתיב הבלתי-מוסרי שהונחת עליה. לא ייתכן שארגוני "שלום" ו"זכויות אדם" - אלא אם כן מדובר ביהודים - יכתיבו את אורחות החיים במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית ויסכנו מאפיינים אלה שלה. יש לקוות שצוותים רפואיים המגיעים לאתרי פיגועים יפעלו בהתאם לשכל הישר ויטפלו קודם כל בקורבנות ורק אחר כך בתוקפיהם, על-אף החלטתה הבלתי-אתית של לשכת האתיקה (?) של ההסתדרות הרפואית בישראל.