פלסתר מהסמכויות

חזירים הפרטים, המתפרסמים על קריסת מגה (וכנראה, יש עוד מידע מוסתר) - ובעיקר, משכורות המנהלים ברשת אלון, בעלי החברה, מזעזעים. למרות כישלונות החברה, המשיכו מנהלי החברה ויועציה למשוך סכומי עתק מקופתה, ודרדרו אותה. קשה להתעלם מהסוציאליזם החזירי הנבזי הזה, שהימר על עתיד החברה ומאות עובדיה. כזכור, הרבה ממניות אלון, החברה-האם של מגה, מוחזקת בידי הקיבוצים. כידוע, אין זו הפעם הראשונה שהסוציאליזם החזירי מכה בעובדים. חשים זאת היטב רוב החברים בקופות הגמל הוותיקות, שנוהלו בהפקרות מוחלטת על-ידי מוסדות הסתדרותיים. לא קיבל כמו בימי הספר הלבן, מונע צבאנו המפואר מיהודים לממש את בעלותם על רכוש, שקנו בחברון. וזה רק המשך ישיר להקפאת הבנייה היהודית בירושלים, ביהודה ובשומרון. מי אמר עצמאות ושוויון בפני החוק, ולא קיבל?! משתוללים שי ניצן, פרקליט המדינה, ויהודה וינשטיין, היועץ המשפטי היוצא, ממשיכים לעשות פלסתר מהסמכויות, שניתנו בידיהם, ולהוכיח לכל, שאין שוויון בפני החוק. הפעם - סגירת התיק בפרשת הריגתו של האופנוען גל בק. לכאורה, אלו אטריות קרות. זה היה לפני כעשר שנים, אך התברר, שלא טרחו לחקור את התאונה כהלכה; ומעניין מדוע? הדוח של ניצן על סגירת התיק מדהים בפשטותו: הכל עשו ככל יכולתם כדי לא לחקור את התאונה. ובינתיים בחור צעיר נהרג, ואין פוצה פה ומצפצף. כמו איתמר לוין, אומר, שהדבר מאפיין את הגישה של ניצן ושל וינשטיין, שיודעים, שאין מי שיבקר את החלטותיהם. האם היא תשתנה עם כניסת מנדלבליט לתפקידו?! אי-הלימה שוב הודלף שאלון בחינת בגרות במגזר הערבי, וברגע האחרון נאלץ משרד החינוך לשגר שאלון חלופי - בתקווה, שלא יודלף. התופעה המביכה של ריבוי הדלפות של שאלוני בחינות בגרות אומרת דרשני - מה עוד שהרבה מזה מתרחש במגזר הערבי. וזה מזכיר לי את זעקת הקוזאקים הנגזלים כשראש הממשלה נתניהו דיבר על הצורך לאכוף את החוק בכל מגזרי המדינה. באותה ההזדמנות נמסר ממשרד החינוך, כי בכמה תיכונים במגזר הבדואי נמצאה אי-הלימה חריפה בין ציונים גבוהים בתעודות הבגרות לבין ציונים נמוכים להפליא בבחינה הפסיכומטרית. לא צריך להיות גאון כדי לפרש את אי-ההלימה. אשת הצללים סטפני צ'ך שלטה היטב בפולנית. לכן, גויסה האישה הצעירה, שהיגרה עם הוריה לארצות-הברית בשנת 1920, על-ידי המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS) - אביה של הסוכנות המרכזית לביון - להיות מרגלת אמריקנית באירופה של ראשית המלחמה הקרה אחרי מלחמת העולם השנייה. לכאורה, הייתה סטפני צ'ך פקידה זוטרה בשגרירות האמריקנית בווארשה. למעשה, הייתה מרגלת-על, שחדרה הודות לכישורי השפה שלה ולהיכרותה עם המנהגים המקומיים לפולין דאז, כדי לעקוב אחר תנועת הכוחות הסובייטיים. עתה נפטרה בעיר אלכסנדריה בגיל 100, בטרם הצליחו חבריה למשרד לשירותים אסטרטגיים לדאוג, שתעוטר על שירותיה לארצות-הברית - עיטור שלא הוענק לה מסיבות בלתי-ברורות בשנת 1946. צ'ך נולדה בשנת 1.16, וסיימה את לימודי הכימיה באוניברסיטת קורנל היוקרתית בשנת 1937. עקב המשבר הכלכלי ובגלל היותה אשה, לא מצאה עבודה במקצועה, ועסקה בתרגום חומר מדעי בחברת טקסאקו בניו-יורק. במלחמת העולם השנייה התגייסה לחיל העזר לנשים (WAC), והוסמכה לקצונה. בדצמבר 1944 גויסה ל-OSS, ובאוקטובר 1945 הגיעה צ'ך לווארשה, כאחת משני נציגי המשרד לשירותים אסטרטגיים בפולין. וארשה הייתה הרוסה כמעט עד היסוד, והחיים בה - בעיקר, לנשים - לא היו בטוחים. בנוסף, לא היססו הרוסים לחסל כל מי שנחשד באי-נאמנות. כך, נעלם נספח ימי אמריקני, שסייר בדרום פולין, ולא נודעו מאז עקבותיו. קפטן צ'ך ויתרה על מעמדה הצבאי, ולבשה בגדים אזרחיים, כדי לשרת את צורכי מדינתה במשימות נועזות. היא סיירה ברחבי פולין באמתלה, שהיא מחפשת קרובי משפחה. כשמצאה אותם, תחקרה אותם, ולמדה מהם על המצב בפולין, על כלכלתה ועל תנועות הצבא הפולני והצבא הרוסי במדינה. בינואר 1946, כמעט נתפסה צ'ך כששימשה בלדרית, שהעבירה מסרים מסווגים ביותר מהשגרירות בוורשה לשגרירות האמריקנית בברלין. ברגע האחרון העבירה את המסרים לידי אדם שלישי, שלא נחשד, ושניהם הצליחו לעבור את המחסום בשלום. הרוסים והפולנים שמו את עיניהם על צ'ך, אך הכיסוי של פקידה זוטרה בשגרירות הצליח להחזיק מעמד - עד שממונה עליה בשגרירות האמריקנית בפאריס כמעט נכשל, וחשף את תפקידה. למרות זאת, הסכימה צ'ך להישאר בפולין עוד כמה שבועות, ולהמשיך בתפקידה החשאי. באותו הזמן הומלצה לעיטור אמריקני ולכוכב הארד, שמשום-מה לא הוענקו לה. היא עלתה לדרגת מיג'ור, ועוטרה לאחר זמן בצל"ש של הצבא. סטפני צ'ך נישאה אחרי מלחמת העולם השנייה לטייס ויליאם ס' רדר, שהשתתף בקרב על מידווי ובהפצצות ארוכות-טווח באירופה (לימים - בריגדיר-ג'נרל). לזוג רדר לא היו ילדים. בשנת 1951 קיבלה תואר שני בכימיה מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. אחרי שנים של חיים בעולם הצללים החלה לצבור בשנים האחרונות הוקרה על מעשיה, וכאמור, נפטרה בטרם עוטרה רשמית.