הלכי הרוח במדינת ישראל 2016 מקצינים ומקטיבים בשל תהליך הקצנה אידיאולוגי ואמוני גובר של הימין המשיחי האורתודוקסי-הלאומני. זה מלווה בגאות דמוגרפית אצלם. התהליך מוביל את ישראל לתרחישי נרטיבים ארכיטיפים-קמאיים אפוקליפטיים-דיסטופיים. תרחישים אלה יונקים ממיתוסים עתיקים, המובילים לתסריטי ותרחישי אימים: "מצדה", "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", "מקדש בהר-הבית", "מלכות יהודה שתהיה ממלכת כוהנים וגוי קדוש", "העם הנבחר", "גוג ומגוג" ו"אחרית הימים". ספרים אפוקליפטיים כמו: "חמורו של משיח" של ספי רכלבסקי ו"השלישי" של ישי שריד מיטיבים לתאר זאת.
ההיסטוריה היהודית הארוכה מלמדת שהלכי רוח קיצוניים שהתחוללו במהלכה לאורכה, הביאו לקטסטרופות יהודיות. פיצול ממלכת דוד ושלמה לממלכות יהודה וישראל השונות מהותית בצביונן, הביא בסוף התהליך להכחדתן התהליכית של שתי הממלכות שהיוו את הריבונות הראשונה. בין שתי אלה היה שוני תרבותי, הווייתי מהותי. ממלכת יהודה שבמרכזה שבט יהודה בהרי ירושלים ובעיר ירושלים הייתה קיצונית בדתיותה המסתגרת ומנוכרת, בעוד שממלכת ישראל הייתה פתוחה לתרבויות ולבריתות איזוריות, ומתונה כמו כל תרבות השוכנת לחופי ימים.
הריבונות היהודית השנייה עברה גם היא תהליכי הקצנה שהביאו בסופו של תהליך ארוך להכחדתה. בחלק הראשון סולקו היהודים על-ידי היוונים ההלנים הפגאנים מבית המקדש בירושלים ונלקחה מהם האוטונומיה שלהם. בהמשך חודשה הפעילות בבית המקדש בחסות הרומאים, אך עקב תהליכי הקצנה משיחית בקרב ה"פרושים" וה"סיקריקין" שהיו פונדמנטליסטים וקמאיים אשר חתרו נגד הרומאים, הצדוקים ה"מתייוונים", הסובלניים והביאו למלחמת הרומאים בהם, תוך כדי כך שהם ניהלו מלחמה פנימית נגד ה"צדוקים" - הוכחדה הריבונות השנייה.
גם בתקופת האוטונומיה היהודית המאוחדת בתקופת רבי עקיבא (שנכנס ל"פרדס") ובר כוכבא (כוזיבא) שהובילו משיחיות חסרת תוחלת שהביאה למלחמה חסרת סיכוי ותוחלת ברומאים, הביאו קטסטרופה על יהודי ארץ ישראל וכן על יהודי התפוצות שהתפתו ל"מרד הגלויות" (יוכי ברנדס בספרה "פרדסו של עקיבא" מיטיבה לתאר את השתלשלות התהליך). הקיסר הרומי אדריינוס טיפל ביד ברזל במשיחיות זו.
מצעד האיוולת של עם שלא למד דבר מההיסטוריה הארוכה שלו, נמשך גם בימי נתן העזתי, שבתאי צבי ויעקב פרנק שהובילו תנועת "משיחיות שקר". סופן היה רע ומר - המרות דת המוניות לאיסלאם (השבתאות) ולנצרות הקתולית (הפרנקיזם).
עליית התנועה הציונית המדינית-ההרצליאנית על בימת ההיסטוריה היהודית בסוף המאה ה-19, יצרה את המסד לריבונות השלישית המבוססת על עמיות לאומית מודרנית ישראלית-יהודית נפרדת מדת. דבר זה הכשיר את הקרקע לתהליכיות הכרת "משפחת העמים הלאומיים והריבוניים" ביהודים ה"עמיים", כמי שכשירים לממלכתיות ריבונית לאומית מודרנית בישראל. זאת לפי הצהרת בלפור (1917) והחלטת החלוקה באו"ם מ-29.11.1949. זה ייצר את הקמת מדינת ישראל הממלכתית-הדמוקרטית-והפלורליסטית, שהיא "מדינת היהודים" לפי חזון הרצל ולא "מדינה יהודית" בנוסח נתניהו.
היהדות האורתודוקסית התנגדה לציונות ההרצליאנית והעדיפה לחכות ל"בואו של משיח", בזמן עתידי כלשהו. היהדות האורתודוקסית הגלותית דחתה דמוקרטיה, לאומיות, מודרנה, סובלנות ופלורליזם. גם תנועות הרפורמים והקונסרווטיבים הוגדרו על ידם כ"עבודה זרה". זרם מתון-מוטציוני באורתודוקסיה היהודית ראה בציונות "אתחלתא דגאולה", והצטרף כאגף דתי-לאומי לתנועה הציונית. בתחילה היה זרם זה מתון ופרגמטי. בהמשך, בעיקר עם גבור ההתלהבות המשיחית-רליגיוזית בעקבות מלחמת 1967 וכיבוש שטחי ארץ ישראל השלמה ואדמתה ה"מקודשת" - התחיל זרם זה להבליט ולהעצים פרשנויות משיחיות במשנת הרב קוק ובנו צבי-יהודה הכהן קוק, שעמד בראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים. בהמשך נוצר חיבור בין הדתיים הלאומיים-הציוניים, העוברים תהליכי חרדליזציה לבין תורת הרבי מלובביץ מנהיג חב"ד החרדית, שהפכה ליותר ויותר משיחית לאחר מותו. זרמים בימין הלאומני, שמתחברים לזרמי קוק-חב"ד מנסים לשנות את דיסקט הד.נ.א. ותאי הגזע של המדינה ליהודית-אורתודוקסית-הילכתית.
התהליך מתחזק עם גבור הזרם המשיחי בחב"ד לאחר פטירת הלובביצ'ר המעצים את הרבי המת לכיוון אתוס ומיתוס "מלך המשיח". התרכובת המסוכנת הזאת של ממשיכי ומעצימי דרך קוק-חב"ד מובילה את תהליך ההקצנה הלאומנית-האורתודוקסית-משיחית בישראל, בשיתוף פעולה וגיבוי של מפלגות הימין בהנהגת הליכוד ו"
הבית היהודי" שבשלטון, בישראל 2016.
חתירת תמהיל הרדיקליזם והמיליטנטיות הלאומנית הימנית-המשיחית הגוברת, כולל במפלגת השלטון, היא למדינה יהודית-משיחית, שתחליף את ה"עמיות הישראלית הציונית-ההרצליאנית. זה יסכן את לגיטימציית מדינת ישראל במשפחת העמים ויהפוך את היהודיות בישראל למוקצה, ביזאר ו-outsider בעולם. החתירה היא ל"מדינה יהודית" אורתודוקסית מונוליתית, לא פלורליסטית, לא סובלנית ולא דמוקרטית, שתדיר גם רפורמים, קונסרווטיבים, אתאיסטים משיחיים וזרמים יהודיים אחרים.
התהליך מוביל בדטרמיניזם הרטורי-תרבותי, ליצירת "ממלכת כהנים וגוי קדוש" מנוכר לשאר העולם בשל היותו "עם בחירה אלוקי". צריך לציין שזרם ליבתי-מהפכני-אוונגרדי זה משנה את "דיסקט" הד.נ.א. ותאי הגזע האבולוציוניים והגנטיים של הישראליות העברית-הציונית-הלאומית-הפלורליסטית, ליהודיות משיחית-אורתודוקסית מיתית, ארכיטיפית קנאית. לזרם מתגבר, מחלחל ומתפשט באופן ויכולות ובאוסמוזה זה - יש מנהיגות הלכתית שאינה מקובלת על יהדות ההלכה הקונוונציונאלית, לא על ראשי הזרמים החרדיים ולא על הרבנות הראשית הממלכתית, שבראשה כיום שני רבנים ראשיים שמרניים, אורתודוקסים קונוונציונאליים ומקורבים לזרמים החרדיים. הם פוסקים נגד הנרטיב של יהודה גליק בדבר עלייה להר-הבית ונגד קשר עם הנוצרים האוונגליים, התומכים ביהדות המשיחית ותורמים לה.
הזרם הרדיקלי-משיחי-אורתודוקסי המתגבר ביהדות בישראל - מתחבר גם לזרם האוונגלי הנוצרי המשיחי המתפשט בנצרות הפרוטסטנטית וגם בשולי הקתוליות, אך לא בזרמים האורתודוקסיים הנוצריים המזרחיים. זרם האוונגלים המעריץ את
בנימין נתניהו רואה בגישות הרדיקלים המשיחיים היהודיים משום יצירת התנאים לשובו והתגלותו מחדש של ישו לאחר "גוג ומגוג".
צריך להדגיש שהעולם לא מתרשם מתהליכים אלה. המכס האמריקני ו
האיחוד האירופי מסמנים בימים אלה מחדש את גבול ישראל הלגיטימי מבחינתם לפי גבולות ישראל ערב פרוץ מלחמת ששת הימים.
מסקנות
- כדי ליצור מערכת איזונים ובלמים ומשקל-נגד אל מול התהליכים המשיחיים שמשנים את המהות הישראלית מממד העמיות לממד התיאוקרטיה היהודית המתוארים לעיל. יש צורך ללמוד את לקחי ההיסטוריה היהודית ולחשוב מחוץ לקופסה. יש לטפח פלורליזם, הטרוגניות ורב-תרבותיות ישראלים.
- ירושלים ויו"ש הם ליבת ההקצנה שתוארה. כמו בהיסטוריה הדבר יכול להביא למלחמת אחים או לפיצול המדינה. הדבר יכול להביא גם לירידת השכבות ה"ישראליות" המודרניות מהמדינה לתפוצות חו"ל. זה יגרום לפגיעה בשרידותה של ישראל שהופכת ל"יהודית" במקום "ישראלית".
- לאור האמור לעיל יש לפעול לחקיקה שתאפשר קנטוניזציה גאוגרפית איזורית של תחומים נרחבים כקנטונים עם סמכויות ואחריות החורגים מהמוניציפליות גרידא. זאת בעיקר בשפלת החוף. בקנטונים האמורים תישמר תרבות ישראלית פלורליסטית, רב-תרבותית והטרוגנית. מדובר באיזורים שבהם יישמרו באופן רשתי, רב-שכבתי ורב-ממדי של ערכים ונורמות תרבותיים, ישראלים מודרניים, חילוניים, ממלכתיים, דמוקרטיים, עמיים, גלובליים, ציוניים, עבריים, "צבריים", "כנעניים" וסובלנותיים. באיזורים אלה ישוזרו וישולבו באופן אינטגרטיבי בני מיעוטים על גוניהם לפי המודל החיפאי או היפואי.
- המקומות הראשונים המיועדים לקנטוניזציה שתיקבע בחוק יסוד במסגרת חוקת מדינת ישראל העתידית לאחר פתרון "שתי המדינות" או הפתרון "הדו-לאומי" - הם קודם כל חיפה ות"א-יפו - כמוקדי ישראליות בצביון תרבותי המנוגד ליהודיות של ירושלים. בהמשך יש לפעול כך גם לגבי אזור חיוג 09, איזורים בגליל, אילת וכד'.