רחוק מן הלב אך קרוב במוח

במחקר שהשווה אוכלוסיות מערים צפופות ועתירות זיהום לאזורים כפריים, מצאו החוקרים כי סיכון לאבחנה של חוסר קשב וריכוז הוא קרוב לפי-4 (11 אחוזים לעומת 2.7 אחוזים) יותר גבוה בין הילדים העירוניים. ההבדל העיקרי בין העירוניים לכפריים היה ריכוז החלקיקים הננסיים באוויר שהם נשמו. אבל זה בדלהי שבהודו, אז למה לדאוג? במחקר שנועד לחקור את השפעת איכות האוויר על בריאות האוכלוסיות החשופות, לאורך מישור החוף הצפוני אצלנו, מחקר שהיה אמור להיערך לאורך חמש שנים, נתגלו תוצאות מבהילות. הכותרת זועקת: לא רק סרטן. נתונים חדשים על היקף הזיהום באזור חיפה מצביעים על עוד השפעות. התוצאה: 20 עד 30 אחוז יותר לידות של תינוקות במשקל נמוך ובעלי היקף ראש קטן מבשאר האזורים. רמת התחלואה בסרטן - פי 5 מן הממוצע הארצי. זאת במספר מוקדים שבהם רמת החלקיקים באוויר גבוהה במיוחד. מן המפורסמות היא שיש קשר ישיר בין היקף גולגולת לבין נפח המוח לבין תפקוד מוחי עתידי. "לטווח הקצר, משקל לידה נמוך הוא גורם סיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביב הלידה", אומר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית. "אפילו בגיל מבוגר יש השלכות - סוכרת ויתר לחץ-דם, בעיות נשימתיות כמו אסטמה ובעיות קוגניטיביות כמו ירידה באיי-קיו". אבל כל זה בחיפה וקריית טבעון, אז למה לדאוג? אין כבר ספק. זיהום האוויר, אם מתחבורה ואם ממפעלים המסתמכים על נפט, גורם לפגיעה משמעותית בעוברים, ובמיוחד במוחם. החלקיקים של שריפה, אם במפעלים ואם בכלי הרכב, חודרים את כל ההגנות של הטבע, מגיעים למוחותיהם של העוברים דרך הריאות, השלייה ומעטפות המוח ומתיישבים ברקמת המוח. שם, כל חלקיק הוא מוקד לפעילות חיסונית ענפה המנסה לסלק את החלקיק, המעכבת את התפתחות המוח העוברי. כל זאת כבר הוכח בחיות מעבדה. מחקר בלוס אנג'לס הראה כי נשים שהרו במקסיקו סיטי ילדו אוטיסטים בשיעור נמוך מנשים מקסיקניות שהרו בלוס אנג'לס. והרי ידוע כי מקסיקו סיטי היא בין המזוהמות שבערי העולם, הא כיצד? כי בלוס אנג'לס, כמו בישראל, העלימו את הזיהום דרך שימוש בממיר קתליטי, המשתמש בחום המנוע כדי לכתוש את החלקיקים הגדולים, אלה שאנו רואים, לחלקים ננסיים שאיננו רואים - אותם חלקיקים שיודעים לחדור רקמות. רחוק מן העין, רחוק מן הלב אך קרוב במוח. ילד אוטיסטי דורש פי 25 יותר השקעה מן החברה מילד רגיל. ילד אחד מכל שבעה עם ADHD מתקשה בכל רגע מחייו להכיל את הלימודים ואת החברה שבה הוא חי, ונזקק במקרה הטוב לריטלין, ובמקרה הרע שום דבר אינו עוזר. כיצד נכמת נזקים אלה?

האם המנהיגות הפוליטית-חברתית-כלכלית שלנו יודעת את כל זה? מסתבר שכן, אם היא מעוניינת לדעת. אבל היא לא. התעשיה של הנפט ושאר הדלקים הנשאבים מבטן האדמה מזרימה כמויות עצומות של כסף לאלה הקובעים לפוליטיקאים את המדיניות - 17 מיליארד שקל בשנה רק במיסים על הדלק לרכב. ב-2010 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "ההתמכרות לנפט מביאה לתלות של העולם המערבי במדינות הנפט, פוגעת במעמדה ובביטחונה של מדינת ישראל וגם גורמת לפגיעה משמעותית בסביבה...". ואילו ב-2016, כשישראל מצטרפת למועדון המדינות המפיקות דלקים פחמימניים, אין כבר דיבורים כאלה. "הדירקטיבה העליונה של הממשלה לכל משרד שבוחן פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים היא 'לא מוותרים על ההכנסות ממיסוי דלק בשום מחיר', וככה זה גם נראה בשטח" ("זו הסיבה שבגללה תמשיכו לשלם הרבה מאוד על דלק"). זה גם יכול אולי להסביר את כשלון המכונית החשמלית בישראל, הגם שהוגש לה על מגש של כסף. נכון. לא 17 מיליארד שקל. האם אפשר להציל את ילדינו ונכדינו? כן. אנו עושים זאת יום אחד בשנה. ביום כיפור התחבורה שובתת, ורמת הזיהום נופלת פי-50 עד 64. ביום אחד. המטרה היא להביא את כל הארץ למצב של יום כיפור, מבלי לפגוע לא בתעשיה ולא בחופש התנועה. אפשרות זו קיימת ונגישה. זה רק עניין של החלטה בדרג העליון, כמו החלטה לפתח את כיפת ברזל בתוך 4 שנים. די בהחלטה כי בתוך 10 שנים תחושמל לחלוטין התחבורה. התעשיה הפטרוכימית כבר תקטן בהתאם. יש בתל אביב אוטובוס בודד חשמלי. הוא שקט, הוא יוצא בזריזות חרישית מכל תחנה, הוא נוסע כל היום ואינו פולט ולו מיליגרם של חלקיקים. בחישוב של 10 שנים הוא יחסוך פי-שתיים ממחירו. אז למה לא אלף כאלה? 200 אוטובוסים חשמליים בסין, בעלי טווח של 250 ק"מ, כבר נסעו למעלה מ-5 מיליון ק"מ עד סוף 2012. בארצות-הברית יש כבר חמישה יצרנים של אוטובוסים חשמליים. התשובה היא כי יש כנראה למישהו אינטרס להחזיק את קומפלקס הנפט והמנועים שנסמכים עליו. בכל ליטר בנזין המזוקק מן הנפט הגולמי מושקע מספיק חשמל כדי להסיע מכונית חשמלית מספר ק"מ. מדוע לא לדלג על הקטע של הזיקוק ולטעון את המכונית החשמלית היישר באותה אנרגיה?

יאמרו הספקנים: גם החשמל מופק מדלקים, אם מזוט ואם גז. נכון. אבל גם חברת החשמל היא שבוייה בידי האינטרסים של תאגידי הנפט והגז. זו רק עניין של החלטה לאומית לחדול מן השימוש בדלקים פחמימניים ולעבור לחשמל המופק מן השמש. 100 קמ"ר של נגב יוסיפו 10 גיגהוואט של חשמל למערכת הארצית. את העודפים ביום אפשר לאגור כמימן, וחברת gencell הישראלית תשמח לגבות את צריכת החשמל בלילה דרך המחוללים שלה שנמכרים בכל העולם בתהליך של תאי דלק. בכל העולם נוסעת הרכבת על חשמל. רק אצלנו היא שורפת סולר. יש תוכנית לחשמל את הרכבת כבר למעלה מעשור, אך זו אינה מגיע לידי ביצוע. בנורווגיה - מדינה רחבת ידיים וסחופת רוחות שבה זיהום האוויר אפסי לעומת ישראל הצפופה - המכונית הנמכרת ביותר היא טסלה, מכונית חשמלית מתוצרת קליפורניה. לא כיוון שהנורווגים אידיאליסטים ומוכנים לשלם יותר. אלא כיוון שהמנהיגות שלהם החליטה ששריפת מוחם של הילדים יקרה יותר מוויתור על הנפט. לכן יצרו אקלים ביורוקרטי שבו טוב לו לאדם שישקיע את כספו ברכב הנקי מאשר ברכב מזהם. אפשר לעשות זאת. אפשר להכתיב תאריך יעד לכל החברות המייבאות כלי רכב לישראל שבו לא ייכנסו עוד למתחם המוגן שלנו - 400 ק"מ ארכו ו-100 ק"מ רחבו במקום הרחב ביותר, כלי רכב השורפים פחמימנים. משנת 2017 ואילך יציעו לפחות עשר חברות (פורד, הונדה, ניסאן, ג'נרל מוטורס, מרצדס, BYD...וכמובן טסלה) מכוניות חשמליות בעלות טווח של 300 ק"מ. אפשר להתנות רישיון למכירת דלק נוזלי בהשקעה במטענים מהירים וכיסוי לוחות-שמש לשטח התחנה. מה שצריך זה הכוח להתמודד עם תאגידי הנפט ולומר להם די, זמנכם עבר. או שתצטרפו למהפכה או שתעזבו. אני כבר עשיתי זאת. המכונית חשמלית, האופנוע חשמלי והגג שלי טוען אותם בכל עת שהם מחוברים לחשמל. זה לא עולה כסף. זה חוסך כסף. זה עולה בהשקעה ובחזון. הלב נחמץ מן המספר הרב של הילדים האוטיסטים שאני רואה במהלך עבודתי וממאות הילדים שאני רושם להם ריטלין, כי ללא הסם הזה לא יוכלו ללמוד. מיליוני השקלים שהממשלה גובה במיסים אינם מצדיקים את הגורל שגוזר עליהם הזיהום מתעשיית הנפט. די לנפט, די לזיהום, די לפטרו-דולרים המזינים את הטרור העולמי, ושלום באמת על ישראל.