ברור לי, שטיפול מעמיק ורחב, דורש תקציבים ומלחמה על תקציבים. ברור לי - שלא כל שר תחבורה, מוכן בנפש חפצה להתגייס כולו למשימה לאומית זו, שהרי
משרד התחבורה לא נחשב כתיק נחשק, ולכן יש פוליטיקאים שלא רוצים "לעשות גלים" ומחכים לתפקיד הבא. התאונה המחרידה שהייתה (מיום 11.8.07) בה משאית מחצה מכונית פרטית על כל המשפחה וילדיה, על-ידי נהג בעל 195 הרשעות, שעדיין נוהג בכביש, היא בלתי מובנת.
לנהג זה, מבין 195 הרשעות יש הרבה הרשעות בעלות גוון וסיכון בטיחותי הקשורות לנהיגה. עם עבירות כמו: מהירות מופרזת, חציה באור אדום, אי-עצירה בעצור, עקיפה בשוליים, נסיעה עם משקל יתר, דיבור בטלפון נייד, פסילת רישיון הנהיגה מספר פעמים - כולן עבירות של סיכון חיי אדם ורכוש. והשאלה היא, איך נהג כזה שהוא "פצצה מתקתקת", ממשיך עדיין לנהוג? ויש עוד הרבה כמותו, שמחזיקים ברישיון בר תוקף. ואין תשובה מוסמכת.
אין ספק שגם המשטרה, הפרקליטות ובמיוחד בתי המשפט תרמו את חלקם לתאונה הספציפית ולרבות אחרות על-ידי מתן עונשים קלים, אי-שלילת רישיון לתקופה ארוכה, ביקורת חוזרת, ערעור על קולת העונש אם צריך והורדת הרכב והנהג מהכביש. השופטים שנתנו הזדמנות שוב ושוב לנהגים המסוכנים לחזור לכביש צריכים לעשות חשבון נפש לאור הטרגדיה שנגרמה.
העונשים של בתי המשפט לתעבורה או בתי המשפט השלום בהתייחס לתאונות דרכים, לפגיעה באנשים וברכוש, הם בסדר גודל לא מרתיע ויש בהם אלמנטים של זלזול ואדישות לחיי אדם.
יש להתייחס לתאונות "כפיגועים אזרחיים", שהרי יותר אנשים נהרגים ונפצעים קשות מתאונות מאשר מפיגועי מחבלים ומתאבדים, אך אין תגובה ממשלתית וציבורית הולמת. המקרה האחרון, בו נמחצה ונמחקה משפחה שלמה, המקרה בו בחור צעיר שתוי ומסומם הרג 6 אנשים בצומת גינתון שחזרו מעבודתם, וכן את אחיו התאום שהיה איתו במכונית, איננו מקרה חריג וכבר היו תאונות כאלה בעבר. כמובן, שאחרי כל תאונה מזעזעת כזו, יש תגובה ציבורית רועמת כולל גופי האכיפה, אך זה עובר מהר וחוזרים לשגרה.
כפי שציינתי לעיל, הצעתי הצעה פשוטה ויעילה בעלות נמוכה והרי היא לפניכם.
העיקרון המוביל - לחפש ולמצוא את הנהג המסוכן, הפרוע, עם סיכוני בטיחות גבוהים לפני שהוא מבצע תאונה.
שיטת הביצוע: צוות קטן יחסית שיוכשר לכך, מבין אנשי תחבורה, משטרה, בוחני תנועה, בהווה או בעבר (כולל אנשים שיצאו לגמלאות), ימונו כקציני בטיחות או מפקחי בטיחות שתפקידם הייעודי יהיה לגלות את הנהגים עם הפוטנציאל הסיכוני הגבוה לתאונות. מהמחשבים של משטרת ישראל, משטרת התנועה הארצית ומשרד התחבורה, יש להוציא על-ידי סריקה אינטנסיבית את כל אותם הנהגים בעלי הרשעות תעבורה רבות, בדגש על עבירות בטיחות.
המיון והסריקה יעשו בדירוג מכל סוגי הרכב המסוכנים כלפי מטה, לאמור: משאיות כבדות, כלי רכב המסיעים תלמידים, או אנשים, כמו אוטובוסים, מוניות, משאיות לטיולים ואיסוף ילדים וכך הלאה כלפי מטה עד לנהגים פרטיים בעלי הרשעות רבות ומסוכנות.
נהג מהסוג של התאונה האחרונה - 195 הרשעות ביניהן רבות בתחום הבטיחות, יזומן לשימוע, רישיונו יושעה אוטומטית ומנהלית, יצטרך לעבור השתלמות נהיגה מיוחדת, ואפילו רישיונו יסווג על תנאי בדירוג נמוך יותר כלומר: שלתקופה של שנה לא יוכל לנהוג משאית.
כמובן, שסמכויות מעין אלה יש לעגן בחקיקה ובתקנות ואם הדבר מצריך שינויים מהירים, יש לבצע זאת, שהרי אנו מדברים על חיי אדם שלנו ושל ילדנו.
וגם אם ישמיעו טענות על הרחבת סמכויות אדמיניסטרטיביות וטענות שיש להשאיר הענישה לבית משפט, עדיין תקפה הטענה שחיי אדם, בטיחות בדרכים, מצילי חיים, עדיפים על זכויות משפטיות, מה עוד שרוב הסנקציות בחיינו הם אדמיניסטרטיביות כל עוד מעוגנות בחוק.
יש לפעול לפי העיקרון שעדיף לצמצם ולפגוע בזכויות הפרט כדי להגן על זכויות החיים.