לפני מעט יותר מחודש זימן לי הגורל פגישה מבורכת עם זוג שהכרתי מתקופת הצבא, משנת 82. המון שנים חלפו והנה אני פוגש באייל הפדנטי, כך קראנו לו בצבא כי באמת ובתמים היה האיש הקפדני ביותר בצה"ל. הוא היה מקפיד על קפה בוץ מידי בוקר עם טיים שתוקע בפה ומאפרה צה"לית שבסוף היום הייתה הופכת לפח סיגריות. הוא היה מקפיד על סייסטה בת שעה בצהריים ושהעולם יתהפך. בשעה הנקובה איש לא יעז להפריע, לא מפקדיו ולא פקודיו. הוא היה מקפיד על מסדר הנקיון של רס"ר הבסיס, כך שכל חיילי וחיילות הענף יתבוססו בבוץ וינכשו עשבים שוטים ומטופשים; כולם מלכלכים ידיים ללא הבדל דת גזע ודין, והדברים נכונים גם לגביו כמש"ק הענף - גם עליו חלה חובת הניקיון.
למעט חיילת סוררת כחולת עיניים שהייתה פקידת ראש הענף. שמה השגור בפיו "האשכנזיה המפונקת", לפעמים המטומטמת, המזורגגת- תלוי בשעה ובסעיף. היא היחידה שיכלה לקרוא עליו תיגר ולהתחמק מהמסדר, זאת כי פקידת ראש ענף אינה מחויבת במסדר ניקיון על-פי פקודות צה"ל, "ואם לא מאמין לי לך תעיין בחוברת הפקודות" - משפט שבכוחו היה להעלות לו את הסעיף בכל מסדר ומסדר, ובכל פעם מחדש, וכאילו זה עתה נקבה האשכנזיה הבטלנית במשפט המתגרה המרגיז שמביא את דמו לרתיחה וזה הזמן לפתוח במלחמת אחים: "ומה זה קשור בפקודות צה"ל!"- משתומם אייל, בכל פעם מחדש, ולא משאיר לזיווה ספק מה דעתו עליה ועל מוצאה ועל אימא, בלשון צה"לית נוקבת ותקנית.
לימים אייל יתחיל עם האשכנזיה שתחת פיקודו, בעגה של היום יטריד אותה, באמצע הבסיס, כן כן ואפילו במשרד המפקד העליון, בהעדרותו כמובן. בשיא התהליך יזמין אותה לקולה מחוץ לשערי הבסיס, אבל מעולם, never ever, עצם "התהליך" לא הפריע לומר לה בכל הכנות הראויה מהו חושב עליה ועל מוצאה ועל מוצא אם-אל-אימא-שלה, בכל מסדר מחדש. סיפור אהבה; וככל סיפור אהבה גם זה יסתיים בחתונה וילדים.
מקום הזוי
זה אייל שהגורל הפגישני עימו. קבענו לבוא למחרת לכוס קפה עם האשכנזיה שלו, לשיחת נוסטלגיה חשובה ומשובחת וכן היה. תענוג צרוף היה לשבת ולשחזר עימם את הימים והרגעים. בשלב מסוים מהשיחה זיווה פנתה לבעלה: "אתה יודע אייל שאם היום היינו בצבא יכולתי להכניסך לכלא", אייל שלא השתנה נתן לה תשובה שוביניסטית, אבל אני לקחתי את העניין למקום אחר וסטיתי מעט מהאווירה הצחוקית. פניתי לאייל "תאר לעצמך מצב הזוי כזה: הסיפור שלך עם זיווה לא היה מסתיים בחתונה, חתול שחור עבר ביניכם (טפו טפו טפו) ואתה עוזב בטריקת דלת ומשאיר את זיווה להתפלש בחול של עצמה... מדוכדכת, עצובה, כועסת, שבורת-לב ומה לא".
ארשת פניהם שהשתנתה באחת לא הותירה ספק כי בני הזוג לא אהבו, בלשון המעטה, את המקום ההזוי שלקחתי אותם אליו, ואני בשלי "אבל הסיפור ההזוי עוד לא נגמר. תאר לך עכשיו שאתה אייל היום איש ציבור, ראש עיר, אלוף פיקוד המרכז, רמטכ"ל" - ראיתי שאייל מתחיל להתעודד והמשכתי "או ח"כ או שר, או רה"מ אולי", אייל התחיל להתרגל למעמד החדש ולצערי היה עלי לקלקל לו את החלום בהקיץ "ואז זיווה שמאז לא הצליחה לאסוף את עצמה ונשארה אם חד הורית, צופה בך בטלוויזיה ומחליטה שזו שעת הכושר לנקום במנייק הזה שהתחתן עם אחרת והשאיר אותה בודדה שבורת-לב".
זיווה נכנסת לדברי "ואז אני כותבת פוסט בפייסבוק שכבוד ראש הממשלה הטריד אותי מינית כשהייתי חיילת תחת פיקודו". אייל מתלונן: "אבל זה היה לפני שלושים ומשהו שנה, המקרה שלך מותק התיישן", זיווה: "בחייך! וזה משנה מתי זה קרה או כמה זמן עבר? אתה כבר מחוסל אדוני ראש הממשלה". אייל מנסה להציל משהו מהמצב המכובד שהגיע אליו: "אבל כולם יודעים שאלה היו יחסים בהסכמה, עובדה שיצאת איתי..." - זיווה מתעקשת: "אתה מחוסל אדוני ראש הממשלה".