אחת הדרכים של הרשתות להעלות את הפדיון של נקודת המכירה, היא להציג את המוצרים, אשר הם חפצים בייקרם, "בגובה העיניים". תצוגה זאת מכונה כך, משום שהיא מבטאת את המבט הרגיל והטבעי של הלקוח ועל כך הסיכוי שהלקוח ישים לב למוצר, היא הרבה והגדולה ביותר.
הרשתות מנצלות עובדה זו היטב ומציגות את המוצרים אשר הן רוצות לקדם, בגובה זו, מהטעמים של פדיון, רווח ליחידה, משא-ומתן בינה לבין הספק, אשר בעקבותיו משלם הספק לרשת תוספת כסף בשל המיקום המועדף וכדומה. מנגד, תצוגה במיקום אחר, למדף התחתון או העליון, מרמזת על יחס הפוך.
לראייה, בדרך כלל יוצגו המוצרים המובילים או האריזות הקטנות, אשר עליהן הרשתות מרוויחה בדרך כלל יותר, במדפים אשר נמצאים בגובה עייני הלקוחות ואילו אריזות החיסכון,יוצגו בדרך כלל במדפים הנמוכים והנגישים פחות. שקיות החלב יהיו במידוף הנמוך ואילו קרטוניות החלב המעושר יוצגו במדפים הבולטים ביותר ללקוחות. האם גם אתם שמים לב לעובדה שהביצים עברו לאחרונה מהפך? במידה מסוימת די דומה למה שקורה במדף הלחמים.
הביצים "הפכו להיות אורגניות" יותר ויותר והפלא ופלא, גם גודל הביצה "גדל לפתע" וקשה למצוא את הביצים הרגילות, משום שחלקן פשוט צמח לממדים של אקסטרה!
הרשת אשר מעדיפה להחזיק רק את הגדול והמובחר, אשר תורם לפדיון שלה עוד שניים שלושה שקלים על הגודל הגדול והרבה יותר על האורגני או על ביצי החופש, אולם איפה "החופש שלנו" לבחור ולהחליט?
פדיון עגלת הקניות מורכב בדרך כלל מעשרות מוצרים, אשר מחירם מושפע רבות מבחירת הרשת עבורנו. בחירה זו של הרשתות עוברת בשנים האחרונות שינוי רב עוצמה, במיוחד לאור כניסת המותגים הפרטיים של הרשתות, אשר דוחקות את המוצרים של הספק מהמדף ולעיתים מצמצם לנו את חופש הבחירה.
כך הדבר במדפי התבלינים, הקטניות, הקמח הסוכר, השמן וחלק מסוגי האורז. מנגד מייקרות הרשתות את המותג הפרטי במוצרים בהן אין אפשרות לבצע השוואה עם מוצר אחר ואו
מצמצמות ללא הרף את פערי המחיר בין המותג הפרטי ולבין המותג הרגיל וכול זאת "לתפארת מדינת ישראל".