דומה, כי בשנים האחרונות, נדחק מעמדם של בתי-המשפט, העוסקים בעניינים פליליים ובתי-הדין הצבאיים, העוסקים, אף הם בסוגיות אלה, אל צד והצדדים להליכים פליליים אלה,
הצפויים להגיע אל שולחנם של בתי-המשפט בעניינים פליליים ושל בתי-הדין הצבאיים, באותן סוגיות ולהכרעתם של השופטים והשופטות שידונו בעניינים אלה, האמורים להכריע בהם, נמסרים להכרעתה של התקשורת ולדיון ציבורי - חסר אחריות - של ההמון הזועם והממתין לליטרת הבשר שלו.
נכון הדבר, כי עקרון הסוביודיצה, החל עדיין אך ורק בתחום הפלילי
(להבדיל מעיקרון זה, בתחום האזרחי, שבוטל ונמחק בספר החוקים בישראל) לגבי אותם העניינים פליליים המובאים אל שולחנם של ציבור השופטים והשופטות בישראל. נכון גם, כי עיקרון זה חל, אך ורק, ברגע שהובאו עניינים פליליים אלה, להכרעתם של שופטים ושופטות אלה ולא לפני כן! עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי התקשורת בין האלקטרונית המשודרת ובין הכתובה נוטלת ומנכסת לה, בשנים האחרונות, יותר ויותר נתחים מתחומים שאינם שייכים לה, בכל הקשור לסיקור סוגיות משפטיות פליליות, העומדות על הפרק. לעיתים קרובות הופכים כלי התקשורת לשופטים - בפועל ולמעשה - של סוגיות פליליות אלה - שטרם הובאו להכרעתם של בתי-משפט ובתי-דין בישראל - תוך שהם חורצים דינם של "נאשמים" - שטרם הוגש נגדם, אפילו, כתב-אישום לבתי-משפט הדנים בעניינים פליליים וגם/או לבתי-דין צבאיים שדנים, אף הם, בעניינים פליליים אלה.
עיקרון הסוביודיצה, בא לידי ביטוי בהוראת סעיף 71(א) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, הקובע לעניין זה דברים כהאי לישנא:
"71.(א) לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור".
הקורא דברים ברורים, מפורשים ונחוכים אלה, אינו יכול שלא לתת הדעת לכך, כי מי שניסח הוראת הסעיף 71(א) לחוק בתי-המשפט, המוגדר ומוכתר בכותרת השוליים: "מניעת פגיעה בהליך פלילי", כיוון למצב דברים של כתב-אישום ש"כבר הוגש" לבית משפט וגם/או לבית-דין צבאי, בעניין פלילי, כאשר מרגע זה ואילך מסור ומיועד עניין זה להכרעתם ולשיפוטם של בתי-המשפט לציבור השופטים והשופטות המכהנים ויושבים, אלי מדין, בבתי-משפט ובבתי-דין צבאיים אלה.
התפיסה הארכאית והמיושנת, שהניעה מנסח סעיף זה, בדבר מניעת פגיעה בהליך פלילי, התבססה על כך, כי לא ניתן לכאורה להשפיע על הליך פלילי, קודם שהוגש כתב-אישום, בעניין פלילי זה וגם/או אחר לבית משפט וגם/או לבית-דין צבאי. תפיסה אכראית ומיושנת זו, התגלמה ומצאה ביטויה בכך, כי המחוקק המנדטורי - ובעקבותיו המחוקק הישראלי שהמשיך דרך חקיקה זו לא חשב
אותם ימים בהם חוקק הסעיף המונע פגיעה בהליך פלילי כי ניתן להשפיע על הליכים פליליים, עוד לפני שהוגשו כתבי-אישום לנאשמים לבתי-המשפט וגם/או לבתי-הדין הצבאיים בעניינים פליליים.
מתברר ומסתבר, כי במרוצת השנים האחרונות גבר ונתחזק כוחה של התקשורת, האלקטרונית, המשודרת והכתובה, גם יחד, באופן שתקשורת זו, משפיעה, גם משפיעה, גם על דעת הקהל,
עוד בטרם הוגשו כתבי-אישום נגד נאשמים לבתי-משפט וגם/או לבתי-דין, בעניינים פליליים אלה וגם/או אחרים.
דבר נפוץ ודבר שבשגרה הוא, כי פרקליטים וגם/או מעין פרקליטים וגם/או מי העושים בשירותם של נאשמים בפוטנציה, בעיקר - דוגמת יחצ"נים ושאר אנשי "ניהול משברים" וזרזירי תקשורת - "מחזיקים בכיסם" סוג מסוים של כתבי חצר, משלהם, בתחומי המשפט וכל אימת שמבקשים הם לקדם עניינים של לקוחותיהם בכוח, בעניין פלילי זה וגם/או אחר העומד על הפרק, כל זאת עוד בטרם הוגש כתב-אישום נגד לקוחות אלה לבית משפט וגם/או לבית-דין צבאי, בעניין פלילי זה וגם/או אחר.
אותם זרזירי תקשורת אינם נותנים דעתם על כך, כי מדובר בהליכים המצויים בחקירה משטרתית וגם/או חקירה בידי גופים מוסמכים אחרים, המוסמכים לפעול בהתאם להוראות החוק, כאשר במעשיהם אלה, עלולים הם להביא לשיבוש מהלכי חקירה ולפגיעה בתקינותו של ההליך החקירתי. עניין זה הינו חמור לכשעצמו שכן אומנם אין אותם זרזירי תקשורת ואנשי יחסי ציבור בעיני עצמם בלבד עוברים על הוראת הסעיף המונע פגיעה בהליך פלילי, אולם הם עוברים, קרוב לוודאי, על הוראות חוק אחרות, האוסרות שיבוש הליכי חקירה וכל הוראת חוק אחרת, המונעת פגיעה בחקירה המצויה בעיצומה.
מי שפתח הבוקר עיתון וגם/או מי שהאזין לכלי התקשורת המשודרים, ברדיו וגם/או בטלוויזיה וגם/או ריפרף באינטרנט, לא יכול היה להתעלם מהעובדה, כי פרקליטתה של החיילת הטוענת, כי תת-אלוף אופק בוכריס, אנס אותה, לכאורה, חמש פעמים, מסרה לכלי התקשורת, כי מחקירת הפוליגרף שנערכה לתא"ל בוכריס, התגלו סימנים של אי-אמת, לכאורה. למה לא? למה בכלל לנהל הליך פלילי בבית-דין צבאי נגד תת-אלוף, אופק בוכריס? הכי פשוט לנהל נגדו משפט באמצעות התקשורת, נכון? אולי גם נקים ונעמיד לו, עץ תליה מיוחד, במרכז העיר ונתלה אותו עליו, למען יזהרו הקצינים הבכירים העתידיים, בצה"ל, שלא להתקרב - יתר על המידה - לפקידותיהם וישמרו "מרחק נגיעה" מפקידות אלה.
הדברים אינם באים לקבוע בשום פנים ואופן כי תא"ל אופק בוכריס אינו אשם במעשים (אם וככל שנעשו) ובמיוחס לו, בידי אותה חיילת, שהייתה תחת פיקודו. עם זאת, הדברים באים, גם באים, להדגיש ולציין, כי תא"ל אופק בוכריס הינו בגדר של זכאי, לכאורה, עד לרגע זה,
כמו-גם יש להדגיש ולציין, כי נגד תת-אלוף אופק בוכריס, לא הוגש עד לרגע זה כל כתב-אישום שהוא, המייחס לו חמישה מקרי אונס וגם/או המייחס לו כל מקרה אונס שהוא, נגד אותה פקידה.
מה יכול תת-אלוף, אופק בוכריס, לעשות במקרה הזה? לטעון שהכל שטויות ולא נתגלו סימני אי-אמת בבדיקת הפוליגרף שלו? לזמן אסיפת עיתונאים ולנתח - ניתוח פרטני ודווקני - ממצאי בדיקת הפוליגרף שלו ולשתף הציבור, בענייניו האינטימיים והמשפטיים -
קדם שהחל, אם בכלל, הליך פלילי נגדו וקודם שהוגש - אם בכלל יוגש - כתב-אישום פלילי נגדו, המייחס לו חמישה מקרי אונס וגם/או פחות? האם יכול סנגורו של תא"ל אופק בוכריס, להעניק לו ייעוץ משפטי ראוי והולם
ואפילו מדובר בפרקליט הסנגור הצבאי המיומן והמוכשר, אל"ם אשר הלפרין שעה שדעת הקהל הוטעתה, מראש ובצורה בלתי ראויה, בכל הכבוד הראוי, נגד תת-אלוף אופק בוכריס זה, כאשר אומנם לא הגענו למצב של "זיהום ראיות", אבל הגענו למצב אפשרי של זיהום דעת הקהל "והרשעתו" של תת-אלוף אופק בוכריס זה, בכיכר העיר,
עוד לפני שהוגש נגדו, אם בכלל, כתב-אישום, לבית-הדין הצבאי, האמור - אם בכלל - לדון בעניינו.
הגיע הזמן להפסיק את תרבות הרייטינג המטורפת הזו, החוצה כל גבולות שהם ומחבלת בחזקת הכפות הבסיסית שיש לכל חשוד בעניינים פליליים, שעה שמדובר וחוזרים אנו על המילה חשוד שעה שלא הוגש כל כתב-אישום נגד תת-אלוף אופק בוכריס והוא לא הגיע אפילו לדרגה ול"מעמד" של נאשם בפלילים. לרגע שואלים אנו עצמנו האם עוסקים אנו בתוכנית של "
האח הגדול" מבית מדרשה של התקשורת האלקטרונית,
ההופכת כל דבר אינטימי ופרטי, לציבורי ופומבי? לרגע שואלים אנו עצמנו, האם אי-אפשר לעצור מרוץ מטורף זה, בכל הכבוד הראוי, של רמיסת זכויות יסוד של מי שאפילו לא הוגש נגדם כתב-אישום והם הופכים בעיני הציבור המשולהב, ממעמד של חשודים למי שהורשעו כבר בכלי התקשורת, שהרי נתגלו סימנים מחשידים אלה וגם/או אחרים, שצד מעוניין, הינו בעל עניין להעצימם ולטנף בכל הכבוד הראוי שמו של הצד האחר.
למי ששכח נזכיר, כי תת-אלוף אופק בוכריס, הינו אדם שדם אדום כן, כן דם אדום ממש נוזל בעורקיו ובוורידיו והוא בגדר של חשוד, בפלילים, בלבד, שנגדו לא הוגש אפילו כל כתב-אישום שהוא לבית משפט וגם/או לבית-דין צבאי. למי ששכח נזכיר, שלא לכל אחד יש כוחות נפשיים המונעים ממנו חלילה וחס ליטול נפשו בכפו לאחר גל הסתה מטורפת של תקשורת, כתובה ואלקטרונית, כאחת, נגדו, שעה שלא ניתנה לו זכות התגובה והתשובה - זכות תגובה ותשובה שניתנת בבית משפט ובבית-דין, לכל נאשם בפלילים - ועושה -
נטלה ונוטלת, שלא כדין - התקשורת, במקרה דנן, מתא"ל אופק בוכריס הנ"ל. למי ששכח נזכיר, שלתא"ל אופק בוכריס, יש אישה, כמו-גם ילדים קטינים והם באים במגע, יום יומי ושוטף עם חבריהם לכיתת הלימודים ולמקומות נוספים והם קוראים בעיתון
"...שיתגלו סימנים של אי-אמירת אמת בבדיקת פוליגרף שנערכה לאבא שלהם...".
הדברים אינם באים לקבוע, כי תת-אלוף אופק בוכריס אינו אשם וגם/או אין הם באים לקבוע, כי תא"ל אופק בוכריס הינו אשם. הדברים באים לקבוע, כי לתת-אלוף אופק בוכריס, כמו לכל אחד ואחת מכם, הקוראים רשימה זו, ישנה זכות לשם טוב, לפרטיות ולזכות התגובה לטענות חמורות, המושמעות נגדו. אם לא תגלה התקשורת האלקטרונית והמשודרת ריסון עצמי, מיוזמתה שלה, הרי לא ירחק היום שבו יפעל המחוקק, במדינת ישראל, כדי למנוע פגיעה בהליך פלילי,
גם במקרה שטרם הוגש כתב-אישום ומי שנגדו מתנהלים הליכי חקירה והינו במצב של חשוד, הרי ייאסר כליל כל פרסום, בעניינו הוא, מרגע פתיחת הליך החקירה ואילך, בכלי התקשורת.
תקשורת מתלהמת ומשולהבת, תקשורת חסרת אחריות, הפוגעת בצנעת הפרט, ראוי לה, שיפעלו נגדה בכלים חמורים שבחמורים, בדרך של מניעתה באופן גורף מלפרסם כל פרסום בעניין המצוי בשלב של הליכי חקירה,
מרגע פתיחת הליך החקירה ואילךואפילו יבואו ויטענו שיש בכך משום פגיעה בחופש הביטוי, בזכות הציבור לדעת ובעקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים. מי שזורע רוח, קוצר - סופם של דברים - סופה. מוטב תתעשת התקשורת האלקטרונית והכתובה, באופן מיידי, טרם יקצצו בזכויותיה הנרחבות, קיצוץ דרמטי וכואב, באמצעות הליכי חקיקה דרמתיים ודרסטיים.