חשבון נפש וסקירה על ספרים חדשים

להלן מספר פרטים על הספרים הדיגיטליים החדשים שלי שהקוראים מוזמנים לקרוא באתר שלי (בדף BOOKS): 1. קודים אתיים ואירועים על קודים אתיים, מסות ומאמרים על צדק חברתי, כלכלי ושלטוני. ספר בן 600 עמודים הכולל קודים אתיים, לנוכח ההצלחה הרבה של כתיבת הקוד האתי של סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון. הקוד האתי שכתבתי היה פריצת דרך בתחום זה בהיותו אפקטיבי וקל ליישום ולנוכח הרצון הטוב וההתלהבות של כל עובדי סיב"ט ובראשם ראש סיב"ט. הספר מכיל עשרה אירועים גנריים בסוגיות של קודים אתיים בארגונים במדינות שונות. הספר גם כולל את כל המסות והמאמרים שכתבתי על צדק חברתי, כלכלי ושלטוני עד היום. כשהתחלתי לכתוב על צדק חברתי וכלכלי, לפני יותר מ-15 שנה, חשבו שאני בא מפלנטה אחרת במיוחד בחוגים הכלכליים והעסקיים שבהם הרציתי ולהם כתבתי. היום רבים וטובים כותבים על כך, אך המסרים שלי אקטואליים כיום יותר מתמיד, כי למרות המודעות של חוגים רחבים אנחנו צועדים אחורה ונסוגים מהיעד. להלן הקישור לספר שלי באתר שלי ב-BOOKS. 2. מסות, זכרונות ומאמרים על נושאים כלליים ואישיים. ספר בן 1020 עמודים הכולל מסות ומאמרים, התכתבות ורעיונות, על נושאים כלליים כתיאטרון, חקר הלאדינו לרבות היוזמה של תרגום הצהרת זכויות האדם של האו"ם ללאדינו, מזרחיות, סכסוך ישראל-פלשתין, ביבליותרפיה, חקר וביקורת שירה ומחזות, אירועים ותכנון אסטרטגי של תיאטרון. כמו-כן כולל הספר היבטים אישיים, פרקים מאוטוביוגרפיה, סקירות על תרבות, ספרות, דרמה, בלשנות, סרטים, מוזיקה, ציור, ביוגרפיות, היסטוריה, מסעות, פילוסופיה וגאוגרפיה. בעבר, מיעטתי להתבטא בתחומי העניין שלי והתמקדתי בעשיה העסקית ואחר כך באתיקה עסקית. כיום, אני יכול סוף-סוף להתפנות לכתוב על הנושאים הכלליים, התרבותיים והאישיים המעניינים אותי ביותר. להלן הקישור. 3. ספר באנגלית "האתיקה משתלמת", עם 708 עמודים, המוכיח בעזרת 55 פרמטרים שהמדינות האתיות ביותר הן גם המוצלחות ביותר בכל המדדים - תפוקה מקומית גולמית, דמוקרטיה, שלום, שוויון, מינימום פערים חברתיים, חופש, אושר, רווחה, יעילות, גלובליזציה, תחרותיות, חינוך, בריאות, חוב חיצוני נמוך, וכו'. מאידך-גיסא, המדינות המושחתות ביותר הן הגרועות ביותר בכל הפרמטרים. שם הספר באנלית הוא: "Ethics Pays: A Comprehensive Atlas of Salient Parameters in the 300 Countries of the World Proving that Ethics Pays" Ethics Pays - eBook on Geography, Economics and Ethics . כאשר התפנה לי כל הזמן שבעולם, במקום לשקוע בדיכאון וברחמים עצמיים, חזרתי לאהבה הראשונה שלי - גאוגרפיה. הכוונה שלי הייתה לנתח את הפרמטרים הבולטים של כל 300 המדינות בעולם ולראות במה המדינות דומות ובמה הן שונות. חקרתי את הפרמטרים בכל מדינה והנה התברר לי שהמדינות הכי אתיות הן גם הכי מוצלחות. האמת שכך שיערתי וכתבתי על כך, אבל במחקר שערכתי נמצאה ממש התאמה מלאה שמוכיחה בצורה המובהקת ביותר שהאתיקה משתלמת והשחיתות הורסת את המדינה. 4. "אני מאמין קוסמופוליטי תרבותי של קורי" - אוטוביוגרפיה בת 1566 עמ' באנגלית עם אלפי קישורים. "Cory's Cosmopolitan Cultural Credo: Autobiography - A Lifetime Companion for the Universal Intellectual Humanist" ספר זה מתאר את החוויות, הניסיון, העבודות והמחשבות בתחומי העניין שלי בסוג חדש של ספרות, המאגד בתוכו: רומנים והיבטים אחרים בעשר שפות, מחזות ותיאטרון, ביוגרפיות, ספרי עיון, בלשנות וטקסטים במאות שפות, עסקים, אתיקה, אקדמיה, כלכלה, היסטוריה, הסכסוך הישראלי-פלשתיני והמזרח התיכון, מוזיקה - מופעים וקלאסית, אומנות, סרטים וקולנוע, פילוסופיה, שירה, פולקלור, סוציולוגיה, גאוגרפיה ומסעות, סקירה על הספרות המודרנית, משברים וביבליותרפיה, חדשנות, ואפילו הומור. עסקתי בכל המרכיבים האלה לאורך חיי והם עשויים לעניין את הקורא האינטלקטואלי של הספר. ספרי זה הוא הקרדו - האני מאמין, האמת שלי, שיר הלל להומניזם, מתינות והרמוניה, באספקלריה הקוסמופוליטית, פוליגלוטית והוליסטית שלי. כל אחד יכול למצוא עניין בחלקים מהספר, שאני מקווה יעורר עניין ללמוד שפות, ספרות, פילוסופיה, היסטוריה, גאוגרפיה, אתיקה ודרמה, לצפות במיטב הסרטים, המוזיקה, הפולקלור והאמנות. בספרי אני מעוניין להרעיד את השאננות של אנשי העסקים, הפוליטיקאים, הפונדמנטליסטים, שוחרי השלום בכל מחיר, האקדמאים והאינטלקטואלים, שלעיתים מזומנות אינם רואים את התמונה הכוללת, כפי שספרי זה רואה, בהקיפו את רוב מרכיבי התרבות. אוטוביוגרפיה זאת אינה ביוגרפיה סטנדרטית. תולדות חיי פזורים על פני כל הספר בהקשר לתחומי העניין שלי. כאשר אני כותב על ספרות, שפות, אתיקה, מוזיקה או סרטים, אני מתייחס לאירועים שקרו לי בחיי, המתאגדים למוזאיקה הוליסטית וקוהרנטית. חלקים מהספר נמצאים גם בספרי בעברית על זכרונות.

כאשר הוצאתי בשנת 2012 את הספר הדיגיטלי הראשון שלי, שניתן להוריד אותו ולקרוא אותו חינם אין כסף, הכללתי בו את כל המאמרים, היצירות והמחזה שטרם ראו אור עד אז. התברר לי די מהר כי לא כל הקוראים שלי מעוניינים בכל קשת העשייה שלי ועדיף לפלח את שוק היעד של הספרים לפי תחומי העניין - ספר אקדמי המאגד את כל המאמרים, המסות והחומר שכתבתי בשנים האחרונות בנושאים של קודים אתיים, אירועים על קודים אתיים, צדק חברתי, כלכלי ושלטוני, שפורסמו לפני ואחרי 2012. במקביל פרסמתי באופן נפרד את המחזות שלי "נלי דורון" ו"בחירתה של נלי". כמו-כן, אני מוציא עתה את הספר על נושאים כלליים ואישיים המאגד את כל המסות, הזכרונות והמאמרים בנושאים אלה לפני ואחרי 2012, יומן הנעורים, ספר ילדים חדש, התכתבות, עשייה רבתי בלאדינו, ומאמרים ומסות בנושאים של הסכסוך עם הפלשתינים, תיאטרון, מזרחיות ועוד. אך עיקר הספר הוא חלק הזכרונות שבו אני מביא פרקים מתוך הספר האוטוביוגרפי שלי באנגלית עם הקדמה לכל פרק בעברית. בזכרונות שזורים כמו במסות ובמאמרים אירועים מחיי הקשורים לתחומי העניין שלי - מחזות, רומנים, ביוגרפיות, פילוסופיה, סרטים, אומנות, מוזיקה, שפות ועוד. כל הספרים החדשים שלי ניתנים להורדה חינם אין כסף מהאתר שלי ושל האוניברסיטאות והארגונים שצירפו את הספרים לספריתם כפי שעשו עם ספרי הדיגיטלי הקודם. בעבר, הספרים שלי יצאו לאור במיטב הוצאות הספרים ונמצאים בלמעלה מאלף אוניברסיטאות ברחבי העולם. אך עכשיו הקורא לא ייאלץ להוציא 150$ על כל ספר, כי אם הוא יוכל להוריד ולקרוא את הספרים והחומרים שיחפוץ מאחד האתרים שבהם הם מצויים. אני לא מחדש דבר, ניתן להוריד כיום מאתר גוטנברג ומאתרים אחרים את מיטב הספרות העולמית חינם אין כסף. אני כותב בהרחבה על כך ומרבה לצטט את טובי הסופרים מהוגו ועד זולא, מטולסטוי ועד שיקספיר מתוך האתרים שספריהם מצויים בהם. עם סיום כתיבת ספריי אלה בעברית ובאנגלית אני מרגיש רגש של ענווה. חשבתי שאני יודע המון, בספרות, דרמה, סרטים, שפות, אבל כאשר ביצעתי את המחקרים הרבים המהווים בסיס לספרים שלי הגעתי למסקנה שאני כמעט ולא יודע דבר. לפני מספר שנים הרגשתי שאני לא קורא מספיק את אלפי הספרים בעשרות השפות שבספרייתי. לפיכך החלטתי להתחיל לקרוא כ-500 ספרים שעניינו אותי במיוחד בכ-50 שפות וקראתי כ-50 עמודים בכל אחד מהספרים, רק בשביל לקבל מושג, לטעום טעימה, קמצוץ מהספרים, שייתן לי מושג על האוצרות החבויים בו. ידעתי שייקח לי שנים לקרוא חלק ניכר מהספרים על-רקע העיסוקים הרבים שהיו לי בהוראה, כתיבת ספרים, התחייבויות חברתיות והתנדבותיות, צפיה בעשרות הצגות, קונצרטים, הרצאות, ובמאות סרטים מדי שנה, בסינמטק, תיאטרונים, בתי קולנוע, בטלוויזיה, אולמות קונצרטים, בצפיה בסרטים ב-DVD, ומעל לכל - בילוי זמן איכות עם אשתי, ילדי, נכדי וחברי. ולכן גם קריאת חלק מהספרים נראתה לי מספקת. במסעדות יוקרה מגישים אוכל במשורה, מרק בכוסיות, בשר שדרוש מיקרוסקופ בשביל לראות אותו, קישוט וירטואלי עם רבע גזר ושמינית אספרגוס כתוספות. זאת, לעומת מסעדות הסטייקים בהן אתה אוכל סטייק של חצי קילו ומקבל הביתה את השאריות בשביל הכלב שאין לך. או מסעדות אכול כפי יכולתך, או מלונות הכל כלול, או קלאב מד שבהם אתה משמין בחמישה קילו בשבוע. לפיכך, סברתי שבהיותי אנין טעם, אם לא באוכל אז לפחות בתרבות, קריאת המדגם המייצג של 500 ספרים תיתן לי מושג מכל האוצרות שיש לי תחת ידי ושלצערי לעולם לא אספיק לקרוא את כולם גם תוך 20 שנה אם אשאר עם מלוא חושי עד גיל תשעים ומעלה.

לא ברור לי מה תוחלת החיים שלי - עוד 8 שנים על-פי התוחלת הממוצעת לגברים בישראל, עוד 15 שנים על-פי התוחלת לגברים שהגיעו לגילי המופלג וזה גם הגיל בו הלכו לעולמם אבי, אמי והחותנת שלי, או שמא 25 שנים כפי שחיה דודתי והיא עדיין בריאה ובמלוא חושיה, או אולי 32 שנים לפי הגיל שבו הלך דודי לעולמו. או אולי יום אחד אם מאן דהוא מקוראי יוציא עלי פתווה בגלל הדיעות שלי נגד הטייקונים, הניאו ליברלים, האיסלאם הקיצוני, הטרור של דאעש, היונים הקיצוניים, הניצים הקיצוניים, הנהגת הפלשתינים מכחישי השואה, מלבי הטרור והקוראים להחרמה ולהשמדת ישראל. קראתי אם כן קטעים ממרבית הספרים שחפצתי ביקרם, לא את כולם, אבל מעט על-מנת לקבל מושג מה כתוב בהם. מבחינת המחזות, הקונצרטים והסרטים - אני די שבע כי המאות שראיתי, או האלפים אם מדובר בסרטים נותנים לי מושג לא רע על הדרמה, המוזיקה והקולנוע האיכותי. קראתי את כל או רוב המחזות של המחזאים האהובים עלי וראיתי את רובם על הבמה. כמובן שארצה לבקר בעשרות הפסטיבלים לתיאטרון, לראות ב-THEATRE DU NORD-OUEST בפריז את ההצגות האינטגרליות של כל המחזות של רסין, קורניי, מולייר, צ'כוב, מילר, מריבו, הוגו וכדומה. קשה לי לראות את כל ההצגות החדשות בקאמרי, הבימה, בית לסין וגשר בתל אביב כי אני חיפאי ובחיפה אני רואה רק את ההצגות הכי פופולריות, כאשר ההצגות לאניני הטעם לא יוצאות מתחום המושב של תל אביב. באופרות אני מפגר בהרבה בהשוואה למה שהייתי רוצה לראות ומעולם לא ביקרתי בפסטיבלי אופרה, המחירים בשמיים והרמה בארץ לא משהו, אבל לנוכח ההתפתחויות האחרונות בשמיעה שלי, כאשר אני שומע מוזיקה חד-טונלית דו דו דו דו וביטלתי את המנוי שלי לקונצרטים כי זה הפך עבורי להתעללות, אני כבר יכול לסמן איקס בתחום האופרות והקונצרטים, בתקווה שעם אוזניות תיאטרון בעודי יושב בשורה הראשונה אמשיך לשמוע חלק ממה שהשחקנים אומרים, ולהבין מחצית מההצגה. למזלי, את ההרצאות בכל הנושאים המעניינים אותי, היסטוריה, מוזיקה, אומנות, ספרות, פילוסופיה, דרמה... אני עדיין מסוגל לשמוע ברהיטות בגלל פלאי הטכנולוגיה. בגילי המופלג אתה מצוי במרוץ נגד הזמן ולפיכך עליך לעשות סדר קדימויות. לימוד שפות חדשות הוא PASSE, ממילא חמישים שפות זה די והותר, וללמוד סינית או הונגרית בגילי זאת משימה בלתי אפשרית. ביקור באופרות וקונצרטים זו התעללות, התיאטרון זה לחץ פיזי מתון, אך ההרצאות הן הנאה צרופה מה עוד שזה נותן לי סיבה לצאת מהבית לפחות אחת לשבוע. אז מה נשאר - סרטי איכות תודה לאל אני רואה, שומע ומבין הכל, אבל בפסטיבל הסרטים איני יכול כבר לראות למעלה מחמישים סרטים ברצף כמו עד לפני שנתיים שלוש, אבל 30+ זה גם משהו, ועדיין יותר מאשר כל מאן דהוא רואה במסגרת הפסטיבל. להמשיך לקרוא את חמש מאות הספרים זה יהיה קצת קשה, כי הזיכרון כבר לא מה שהיה פעם ואני צריך לרדת לקריאה של כמה עשרות ספרים במקביל בעשרת השפות הקשות, בעשרים השפות הקלות, לוותר על כל השפות האחרות, לקרוא ביוגרפיות - לא עשרות במקביל כמו קודם אלא אחת אחת, וכך נתמקד בקריאת הביוגרפיה המונומנטלית של אמיל זולא של מיטראן בת כמה אלפי העמודים. ואם בביוגרפיות עסקינן - קדימות ראשונה לכתיבת כל הספרים שאני רוצה לכתוב ובראשם האוטוביוגרפיות שלי באנגלית ובעברית, שחופפות ומשלימות זו את זו. אך מה זה משנה, כל עוד אני נהנה ממה שאני עושה בזמני הפנוי, ומרגע שהפסקתי לעבוד ונאלצתי לפרוש - כל זמני פנוי, דיינו, וזה באמת לא משנה אם בזמני הפנוי אני כותב ספרים, קורא ביוגרפיות, רומנים ומחזות, רואה הצגות, טלוויזיה וסרטים, מטייל או שומע הרצאות. רוב אנשי האקדמיה שאני מכיר אינם מאוד אינטלקטואלים (טוב, מי יכול לקרוא ספרים אם הוא צריך לטרוח שנה שלמה על כתיבת מאמר אקדמי עבש), גם לא רוב אנשי העסקים שהצליחו להרוויח מיליונים ולנהל חברות גדולות. אך אלה שיותר אינטלקטואלים ממני, והם רבים מאוד בייחוד בתחומי הספרות, לא הצליחו לעשות לביתם מספיק ובמקרים מסוימים בקושי גומרים את החודש. שלא לדבר על מצליחנים שלא היו להם חיי משפחה מאושרים. נראה לי שהצלחתי למזג בצורה האופטימלית כמה קריירות, חיי משפחה, ובקיאות בכמה תחומי עניין - הייתה לי הצלחה די טובה בעולם העסקים ועשיתי לביתי בדיוק כפי שאני זקוק, כי מה יכולתי לעשות אם היו לי עשרות מיליוני דולר. הייתי בעולם האקדמי מגיל 60 עד גיל 70 - מספיק בשביל להקנות ערכים לאלפי סטודנטים ולכתוב ספרים במיטב הוצאות הספרים, עם דוקטורט בהצטיינות, אבל בלי להתקדם בקריירה אקדמית בגלל גילי המופלג. באשר לתחומי העניין הגעתי לבקיאות טובה בספרות, דרמה, קולנוע, ביוגרפיות ולימוד חייהם של אנשי מופת, ומעל לכל - בתחום האתיקה שאני אחד מפורצי הדרך בתחום חדש-ישן זה. האם יש עוד מישהו עם רקורד כזה - בוודאי, ויש רבים עם רקורד עוד יותר עשיר שהצליחו גם כפרופסורים, גם כאנשי עסקים, כמנכ"לים ומולטי מיליונרים, גם הקימו משפחות לתפארת וגם אינטלקטואלים הנוסעים לכל רחבי תבל בשביל לשמוע קונצרט עם פסנתרן אהוב, אופרה עם זמרת ידועה, ובין לבין לצאת לטיולי אפניים באירופה. אחדים מהם אף כתבו ספרים מעולים, מאמרים מצוטטים, ואחד אף קיבל פרס נובל. כלומר הענווה ממש מתבקשת, מה עוד שהם אנשים צנועים וטובי לב. כן, יש עוד אנשים טובים באמצע הדרך, לא הכל רע. אז מה היה לנו? עם האלמנט או בלעדיו. הישגים נאים בכל התחומים, הצלחות רבות וכשלונות מועטים, מוניטין ללא רבב - לא עשקתי אף אחד, לא קינאתי באף אחד, לא גנבתי בצורה חוקית או לא חוקית, עם ובלי תספורות, עם שיחוד ישיר ועקיף. אני אהוב ואהוד בקרב המשפחה, החברים, המכרים, הסטודנטים והקוראים. אני אומנם לא עושה תספורות כמו הטייקונים המושחתים המתגלחים על חשבוננו, המקרקפים אותנו כמו אינדיאנים צמאי דם, הפושטים רגל - פושטים את עורנו - והופכים אותנו לפושטי יד. לא הם, חס וחלילה, הם נשארים מיליארדרים, למרות כל הכשלונות שהם משתפים אותנו בהם כקומוניסטים אמיתיים, הם פושטים צורה ולובשים צורה, ולא נאה לתאר במאמר רציני מה הם עושים לצורה שלנו. אני לא דורש שיעשו לי STANDING OVATION, מספיק שיגידו לי כמו פיגרו - ברוו ברוויסימו, איש מאושר, מה שפר מזלו! לאחר שפרסמתי השבוע עוד 4 ספרים בחינם, אני שובר את השוק, כי סטימצקי מוכר 4 ב-100, ואני מציע 4 ב-0. זו כבר מסורת אצלי, כי גם על עשרת הספרים האחרים שפורסמו במיטב הוצאות הספרים לא קיבלתי דבר. אך זה לא מדויק, קיבלתי המון, לא תהילה וכסף - קיבלתי אהבה, תודה, פרגון, חברים חדשים המוצלחים בהרבה מהקודמים. ובשביל זה כדאי היה לעבור את האודיסיאה שעברתי בעשרים השנים האחרונות. זה התחיל רע, אבל כמו בסרט הודי או יווני נראה לי שזה ייגמר טוב.