שירים "ים השיבולים" ו"עמק שלי", שירי הדגל של להקת הזמר הגבעטרון, הפכו מזה כבר לקלסיקה והם מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי. לא רבים יודעים כי מי שהלחין שירים מיתולוגיים אלה ועוד שירים יפים אחרים שפחות התפרסמו הוא חיים אגמון ז"ל, מלחין ומעבד מוזיקלי מוכשר ונגן וירטואוז.
בימים אלה מלאו שנתיים למותו של אגמון. בן 66 היה במותו. באולם מופ"ת בעיר בית שאן בה גדל והתחנך, נערך בחול המועד פסח (25.4.16) ערב הצדעה לזכרו ופעלו של אגמון. בערב סופר אודות האיש ופעלו וחבורות ומקהלות זמר ממקומות שונים בארץ זימרו שיריו. כמו-כן הופיעו בשירה שלומי ושירה אגמון ילדיו של חיים אגמון שבאו להצדיע לאביהם האהוב. ראש העירייה רפאל בן-שטרית אמר כי האירוע יערך מדי שנה וייהפך למסורת.
תולדות חייו
חיים אגמון נולד בשנת 1948 בעיר איזמיר שבטורקיה, בן בכור להוריו שלמה ומטילדה (מזל) פסח. בהיותו כבן שנה עלה עם משפחתו לארץ. תחילה התגוררה המשפחה באוהלים במעברת עולים פרדס חנה ומשם עברו להתגורר בבית ערבי בבית שאן, בו התגוררו משפחות עולים נוספות. "הגענו לבית שאן זמן קצר לאחר שהערבים ברחו ממנה במלחמת העצמאות, אני זוכרת את ריח הצמיגים השרופים והעשן המיתמר ממקומות שונים בעיר כשהגענו אליה לראשונה", מספרת לואיזה אחותו של חיים אגמון. מאוחר יותר עברה המשפחה להתגורר בקומה ראשונה בבית ברחוב ההסתדרות מס' 4 בלב ליבה של בית שאן. ההורים שלמה ומזל פתחו וניהלו לפרנסתם חנות מכולת בסמוך לכביש 90 במזרחה של בית שאן הנקרא כיום שדרות
מנחם בגין מול השטח בו ממוקמת כיום אכסניית הנוער. מבנה החנות קיים עד היום אך הוא נטוש ושומם עטוף בקוצים גבוהים.
משפחת פסח מנתה שישה ילדים. ילד אחד נהרג בתאונה בהיותו בן 3. לאחר מותו נותרו חמישה ילדים, שלושה בנים ושתי בנות. חיים למד תחילה בבית הספר הדתי "שאול המלך", ובהמשך למד בבית ספר במגמה מקצועית. כשרונו המוסיקלי של חיים התגלה עוד בגיל צעיר ביותר. אחותו לואיזה מספרת כי עוד בגיל צעיר ביותר נהג לתופף ולנגן בכישרון על כל דבר זז. אמו הבינה כי לילד כשרון מוסיקלי ובגיל 5 קנתה לו אקורדיון. אמו של חיים מטילדה (מזל) פסח הייתה אישה דומיננטית ודעתנית ודחפה לממש את הפוטנציאל המוסיקלי של בנה. היא פנתה ל"אולפן המוזיקה" שפעל בבית שאן והיה שייך לקיבוצים וביקשה שיקבלו את בנה ללימודי מוזיקה. אולם בקשתה, כך מספרת אחותו של חיים לואיזה, נדחתה בטענה שהאולפן מקבל אך רק תלמידים מהקיבוצים. האם לא ויתרה ולבסוף התקבל הילד חיים פסח ללימודי מוזיקה באולפן המוזיקה. וכך מצא עצמו הילד מעיירת הפיתוח בית-שאן לומד מוזיקה עם ילדי הקיבוצים.
נגן בלהקת הנח"ל
בשנת 1966 בהגיע זמן גיוסו לצה"ל ביקש להתקבל ללהקת הנח"ל. בין בוחניו היו:
שלום חנוך ו
יאיר רוזנבלום ז"ל. האקורדיוניסט מעיירת הפיתוח בית שאן, כנראה הרשים את בוחניו בכישרונו, גבר על מועמדים רבים והתקבל לבסוף כאקורדיוניסט בלהקת הנח"ל. חשוב לזכור שבאותה תקופה להקת הנח"ל הייתה הלהקה הצבאית המובילה, רבים ביקשו להתקבל אליה אך נדחו.
אגמון ליווה בנגינתו בתקופת הלהקה את
ששי קשת, אופירה גלוסקא, ורבים טובים אחרים. הוא ניגן ב"צוות הווי נח"ל", ב"להקת הנח"ל" ובלהקת פיקוד מרכז. בין היתר ליווה בנגינתו, את "גשם גשם בוא", "חורשת האקליפטוס". לבקשת יאיר רוזנבלום שהיה מנהל מוזיקלי של להקת הנח"ל דאז, חתם אגמון קבע ושירות הסדיר שלו בתוספת תקופת "הקבע" הסתכם במשך כ-4 שנים.
לאחר שחרורו, חזר חיים לבית הוריו בבית שאן. הוא הופיע כנגן בקיבוצים באזור בית שאן וליווה בנגינה זמרים ידועי שם שהגיעו לאזור כמו, ג'ו עמר, אריס סאן ועוד. אחותו של חיים אגמון, שרה, סייעת רופא שיניים במקצועה המתגוררת כיום במרכז הארץ, מספרת לי כי לא פעם היא ובני משפחה נוספים התלוו להופעות שלו. על אחיה כאדם מספרת שרה: "אחי חיים היה איש צנוע טוב לב מאין כמוהו מסור, ותומך בהורים ובבני משפחה".
חברו הטוב משה חי תושב בית שאן אומר: "קשה לי מאוד עם חסרונו של חיים, ניגנו יחד בלהקת הזמר והמחול של בית שאן בהדרכתו של יצחק קינן והופענו עם הלהקה גם במקומות שונים מחוץ לבית שאן. מספר משה חי: "אני עבדתי בפלחה בקיבוץ חמדיה והקיבוץ נתן לי חדר ללון שם. בשבתות רבות ביקר אצלי חיים בחדר ויחד עשינו חזרות וניגנו שעות ארוכות, הוא ניגן באקורדיון ואני מלווה אותו בדרבוקה או בחלילית. חברים בקיבוץ באו במיוחד לשמוע אותנו מנגנים.
מנהל מוסיקלי של הגבעטרון
זמן לא רב אחרי שחרורו מצה"ל. בתחילת שנות ה-70 התקבל חיים כאקורדיוניסט של להקת הזמר הידועה "הגבעטרון" והחל לחבר לחנים עבור מקהלת זו. עד מהרה מונה לתפקיד המעבד והמנהל המוסיקלי של להקת הגבעטרון. אגמון הלחין כמה משיריה היפים של הגבעטרון כמו: "ים השיבולים", "עמק שלי" ועוד, שהפכו, כאמור לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. את המילים לשני שירים אלה כתב יצחק קינן שהיה ראש המועצה המקומית בית שאן. מספר יצחק קינן על הולדת שירים אלה: "את "ים השיבולים" ו"עמק שלי" כמו הרבה שירים אחרים כתבתי ללהקת המחול והזמר של בית שאן, שאני ואגמון הדרכנו וליווינו, למעשה להקה זו ביצעה לראשונה שירים אלה עוד לפני הגבעטרון". כיצד הגיע השיר בכל זאת דווקא לגבעטרון?
קינן: "באחד הימים הופיעה הלהקה בחיפה ואפי נצר, איש חיפה ששמע את השירים כנראה התלהב מהם וביקש אותם לחבורת הזמר שלו בחיפה. נאלצנו להשיב בשלילה לבקשתו של אפי, שכן בינתיים חיים אגמון החל לעבוד עם להקת "הגבעטרון" ומסר להם את השירים הללו, והשאר היסטוריה".
במחצית שנות ה-70 פרש אגמון מ"הגבעטרון" ועבר להתגורר במרכז הארץ כאן הכיר את אתי, גננת במקצועה. השנים נישאו התגוררו בראשון לציון לזוג נולדו שני ילדים שלומי ושירן. שניהם קיבלו כנאה את הגנים המוסיקליים של אביהם ועוסקים אף הם במוזיקה . שלומי הוא מוזיקאי מלחין וזמר ושירן שרה אף היא.
נישואי חיים ואתי אגמון לא עלו יפה וכעבור מספר שנים נפרדו. בהמשך הכיר את פרח. השנים נישאו התגוררו ברחובות ולזוג נולד בן, אבישי שמו.
חיים אגמון ניהל מוסיקלית כמה חבורות זמר ובניהן להקות הזמר של מכון ויצמן, תעש, אל-אופ ועוד. הוא הקים אופן הקלטות בביתו ועבד ושיתף פעולה בעיבוד מוסיקלי ובהלחנה עם שורה ארוכה של יוצרים וכותבים ובהם: רמי דקל,
דני בירן, אביבה גולן, שושיה בארי-דותן, עופרה שריג, ריקה ברקוביץ ועוד. אחד מהזמרים איתם עבד אגמון זמן קצר לאחר שעבר מבית שאן למרכז הארץ, היה לא אחר מאשר איש הטלוויזיה
רפי גינת. רפי גינת הקליט כמה משיריו וכמה מהם אף הושמעו מעל גלי האתר. ב-1975 הלחין חיים אגמון את שירה של דורית צמרת בת קיבוץ בית השיטה "עולים לשטה". השיר נכתב למסיבת בר מצוה קבוצתית שנערכה בבית השיטה בשנת 1975. שיר נוסף שהלחין אגמון הוא שיר אלמוני יחסית "פנס בשלכת" זהו שיר בעל פוטנציאל שכן הוא, קליט ונעים לאוזן כבר משמיעה ראשונה. אגמון הלחין עשרות רבות של שירים ויש אומרים אף מאות. רבים מהם "שוכבים במגירות" מחכים לגאולתם. כל מי שעבד עם חיים והכירו מספר על איש מוכשר מאוד מבחינה מוזיקלית על גבול הגאונות. הוא היה קפדן בכל הנוגע לביצוע והלחנת שיריו שלו ולא מתפשר על שלמות ביצוע והלחנה.
מותו של חיים חיים אגמון
שנותיו האחרונות של חיים אגמון לא הטיבו עימו הוא לקה בשחמת הכבד וסבל מבעיות רפואיות נוספות. בערב חג השני של פסח (20.4.2014) הלך לעולמו בטרם עת והוא בן 66 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בעירו רחובות. ספדו לו יצחק קינן ראש מועצת בית שאן לשעבר וכותב כמה מהשירים היותר ידועים של חיים ורמי דקל שאף הוא כתב כמה משירים אותם הלחין חיים אגמון.
המלחין אפי נצר אומר על חיים אגמון: "חיים היה מוכשר מאוד וצנוע כל כך! כתב שירים יפיפיים, תמצית הישראליות! לא נפסיק לשיר את מורשתו לזמר העברי המקסים!! יהי זכרו של חיים אגמון ברוך".
ניקה ברזק מוותיקות "הגבעתרון" אמרה לאחר מותו: השירים היפים שכתב לנו חיים אגמון הם חלק בלתי נפרד מהגבעטרון אין הופעה שאנו לא שרים את "ים השיבולים" הקהל דורש ואוהב זאת.
הנצחתו
צוות של כשמונה איש הוקם כדי להנציח את זכרו ופעלו של חיים אגמון. רבים מאנשי הצוות שרו בחבורות זמר שונות, בניצוחו של אגמון. על חברי הצוות נימנים: דני בירן, בן קיבוץ מעוז חיים בעברו שכתב לחיים מספר שירים ובהם: "פרחי הדרך", "בנתיבי אבי" שיר על רעי", עופרה שריג, מיכל פישר, איציק תבור ונוספים.
חברי הצוות בשיתוף המשפחה לקחו על עצמם כמשימה ראשית "לשמר ולהנחיל את שירתו של אגמון שהיה בעל כשרון מוזיקלי נדיר"
נודע כי הועלה בפני פרנסי העיר בית שאן רעיון לקרא את אזור הטיילת מול בית הארחה בבית שאן על שמו של חיים אגמון ולשלב בה פינות חמד ועליהם משיריו של חיים. ראוי שהעיר בית שאן ומשרד התרבות ימצאו הדרך להנציח כראוי את זכרו ופעלו של חיים אגמון. הוא בהחלט ראוי לכך.