גם מי שלא ניחן, מן הסתם, בחוש נבואי - עשוי היה כבר מזמן לחזות את פירוקו האפשרי של
האיחוד האירופי, הניצב זה מכבר על כרעי-תרנגולת. התרעות ראשונות על קריסתו הצפויה נשמעו חדשים לבקרים ביבשת, אלא שגרמניה, מלכת האיחוד, העדיפה במקום זאת לטמון את ראשה בחול העמוק, וסירבה בכל תוקף להכיר בסכנת התמוטטות המאיימת.
עכשיו עומד המרצע לצאת מן השק, כאשר בסוף השבוע הקרוב (23 ביוני) ייערך בבריטניה משאל-עם על עתידה הצפוי באיחוד. אם אכן יתממש איום נטישתה ממנו - תהיה זו עבורו רעידת-אדמה. אחרי ככלות הכל הדברים אמורים באחת משתי הכלכלות המובילות שלו, ועזיבתה של בריטניה תציב אז את האיחוד בפני אחד המשברים הקשים ביותר בתולדותיו.
כדור שלג
פרישה בריטית מן האיחוד עלולה להפוך, בסופו של דבר, לכדור -שלג, כאשר בעקבותיה ילכו מדינות נוספות החברות כיום באיחוד, בהן איטליה והולנד, ושיש להן כבר מזמן בטן מלאה עליו.
אבל גם אם הפרישה בסופו של דבר תידחה - לא ילקק האיחוד האירופי כל דבש. אין להתעלם מכך שכלכלת היבשת טרם התאוששה ממשבר גוש האירו, מהאבטלה שנותרה גבוהה במרבית מדינות-אירופה, ומהצורך הדחוף בחילוץ כלכלות נוספות לאלה של יוון וספרד, שכבר שולח גלי-הדף רבים בכל חלקי האיחוד.
כך או אחרת, ברור למדי שהתערערות האיחוד עלולה, בסופו של דבר, לפגוע בתדמיתה של קנצלר-גרמניה, אנגלה מרקל, שעדיין נתפסת כאחראית הראשית ליציבות היבשת. אלא שיחד עם הפגיעה בה, תתערער כמובן גם התמודדותה של אירופה עצמה אל מול שורה ארוכה של משברים הפוקדים אותה כיום.