בארץ לא זרועה

"התפקיד שמילא מפעל ההתנחלויות בין השנים 1977 לבין 2005 בהאצת ההפרטה והמשך הכיבוש הפך את ההתנחלויות ל'מדינת רווחה חלופית', ששימשה כמנגנון פיצוי לנפגעי פירוק מדינת הרווחה בישראל הריבונית. למעמדות 'הנמוכים' הייתה ההגירה ל'ארץ ההתנחלויות' לא רק מעבר מ'ישראל השנייה' ל'ישראל הראשונה', אלא גם מעבר ממעמד של 'נזקקים' למעמד של 'חלוצים'. כך, באמצעות 'מנגנון הפיצוי של הכיבוש', הפך מפעל ההתנחלויות, על משמעויותיו החומריות והסמליות, לציר של הברית הפוליטית שנרקמה בין המעמדות 'הנמוכים' לימין, והבטיחה את ההגמוניה שלו בשלושת העשורים האחרונים" (פרופ' דני גוטווין, היסטוריון - אוניברסיטת חיפה). רבות דובר ונכתב על מפעל ההתנחלויות בהגדרה הכללית של השמאל הישראלי, או על-פי הגדרת הימין/שלטון הימין הישראלי - ההתיישבות ביהודה ושומרון.הסוגיה שעל פנים נראית מורכבת למדי, היא בעצם פשוטה עבור מרבית אזרחי מדינת ישראל, ומורכבת ואף קשה מאוד לוויתור מבחינת תושבי ההתנחלויות המבודדות (היישובים היהודיים המבודדים שמעבר לקו הירוק). מתחילת דרכה של תנועת ההתנחלויות באישורן של כלל ממשלות ישראל (שמאל וימין), חלו שתי דרכים לקביעת מעמדה כלגיטימי מבחינה ציבורית. 1. מבחינת הרגש הלאומי (הפטריוטיות) - התנועה פעלה להפצת ההאהדה להתנחלות ביהודה ושומרון כבסיס לגיטימי של חזרת עם ישראל לאדמותיו ההיסטוריות "אדמות המורשת" על-מנת להבטיח עד כמה שאפשר, תמיכה ציבורית רחבה בעניין. 2. ההתבססות בשטח - השיטה המתבצרת בשליטה שכל מתנחל, הוא גורם אנושי הקובע עובדה בשטח ומסכל כל פעולה או היתכנות להשתלטות ערבית מבחינה ריבונית כלשהי. על-פי הנתונים הקיימים שהתהוו במשך השנים עד היום, שתי הדרכים כשלו. בהתחשב בכך שמאז שנת 1992, מספר ההתנחלויות בגדה המערבית לא עלה ופועל היוצא מכך אין אחיזה מבחינה דמוגרפית ומרחבית בשטחיה. בהתאם לזאת, רוב רובם של הישראלים הגרים מעבר ל'קו הירוק' מהווים כ-83%, מתגוררים בגושי ההתיישבות הגדולים ומשתרעים רק על חמישה אחוזים בלבד משטחי הגדה המערבית. בשאר 95% משטחי הגדה, על כל יהודי ישראלי אחד- מתגוררים 26 פלשתינים. לצורך המחשה מרחבית של העניין, שתי הערים היהודיות והמרכזיות באיו"ש - בית"ר עלית ומודיעין עלית, ששתיהן ערים בעלות צביון חרדי ואינן קשורות לאתוס ההתנחלות של הציונות הדתית, מהוות יחדיו כ-50% מאוכלוסיית איו"ש ובנוסף על כך שתיהן יסופחו תחת החוק הישראלי בעת תרחיש כלשהו של הסכם מדיני.