נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נאחז נואשות בעקשנות בשלטונו המתדרדר מדי יום, כשהוא משתמש במערכות תקשורת נאמנות לו, ראשי צבא מושחתים ועושי דברו "נציגי העם" במחוזות השונים של המדינה הפועלים תוך זלזול מופגן בזכויותיהם וצרכיהם של האזרחים.
מדורו מאשים את ממשלת ארצות-הברית, את התאגידים הבינלאומיים, את הבנקים ואת האופוזיציה בחתירה נגדו. וביאושו מהמחסור במזון ובתרופות, הוא קורא לציבור באמצעות "נאומים לאומה" לגדל ירקות בגגות הבתים ותרנגולות בחצרות.
יתר על כן, השבוע הודיע מדורו כי ממשלתו גיבשה תוכניות חדשות נוספות ובראשן תוכנית פרי דמיונו לאספקה של תרופות, מזון ומוצרי יסוד לאוכלוסייה. לשם כך יוקם משרד מיוחד בראשותו של שר הביטחון של ונצואלה גנרל לופז שיהיה ממונה על חלוקת האספקה הדרושה לאזרחים באמצעות הצבא. פירושו של דבר שהחיים וקיומם של מיליוני אזרחי ונצואלה המותשים יעברו לניהול הצבא שעל קציניו נשען מדורו כדי להמשיך למשול כביכול במדינתו. זאת, בנוסף לשליטתם של אנשי הצבא במשרד האוצר ובמשרד לאספקת מזון.
זאת, בשם הסוציאליזם של המאה ה-21 - פרי המצאתו הדיאלקטית של הוגו צ'אבס המת בהשראת מורו הרוחני הישיש
פידל קסטרו מקובה - שיישומו בוונצואלה נתגלה ככישלון וכאסון שיצר מיליוני עניים ומאות אלפי קברים של נרצחים מטעמים פוליטיים.
כיום נראה כי הגולם קם על יוצרו, שכן שקיעתה הפוליטית והכלכלית של ונצואלה גוררת את קובה, פטרונה הרוחני, להאטה כלכלית, דווקא כשזו מנסה לשקם את כלכלתה עם סיום המשבר הממושך ביחסיה הדיפלומטיים של ארצות-הברית.
סחר חליפין
חרף הסודיות האופיינית עדיין לנעשה במוסדות השלטון בקובה, הנשיא ראול קסטרו הודה בפני חברי מועצת-העם כי עם כל רצונם הטוב של נשיא ונצואלה וממשלתו, אספקת הנוזל השחור לקובה מוונצואלה הולכת ומצטמצמת. בתחילת שנת 2000, חתמו נשיאה דאז של ונצואלה הוגו צ'אבס ופידל קסטרו בטקסים חגיגיים על שורה ארוכה של הסכמים לשיתוף פעולה, ובכללם על הסכם שלפיו ונצואלה תספק מדי יום לקובה למעלה מ-100 אלף חביות נפט במחיר נמוך באחוזים ניכרים ממחירן בשוק העולמי. כמו-כן, תסייע ונצואלה בבניית בתי-זיקוק בקובה כדי להבטיח את הביטחון האנרגטי.
בתמורה, התחייבה קובה לשגר לוונצואלה מורים ורופאים שהוצבו באזורים הנידחים של המדינה ששכרם נשלח ברובו לקרוביהם בקובה, וכך נוצר כעין סחר חליפין. קובה גם שיווקה לוונצואלה מומחי ריגול ומודיעין שקיבלו את הכשרתם במזרח אירופה ועליהם נסמך צ'אבס. ראול קסטרו מסר לחברי האסיפה הלאומית של ארצו כי מתחילת השנה הנוכחית משלוחי הנפט
מוונצואלה ירדו בשיעור של 20 אחוז, וכי בשל כך הורתה ממשלתו על קיצוב בדלק למפעלי הממשלה הרבים, כמו גם על הפסקת השימוש במערכות מיזוג-אוויר והחשכת רחובות בערים.
הוצאותיה של קובה לייבוא דלק גדלו בשיעור של 28 אחוז, אך הממשלה נדרשת להבטיח אספקת חשמל לפחות לבתי התושבים, למפעלי התיירות המשגשגים כיום, לבתי חרושת לסוכר ולמכרות הניקל.
הכנסותיה של קובה ממטבע חוץ נפגעו משמעותית בעקבות שובם של המורים והרופאים מוונצואלה וגם מברזיל ומאנגולה, ששליחותם תמה בשל המשברים הכלכליים במדינות שבהן הועסקו. המחסור במטבע חוץ גורם להאטה ולירידה של 15 אחוז ביבוא של סחורות לאי ולקיפאון בהשקעה בתשתיות. תנועת התיירות מארה"ב בעקבות הפשרת היחסים עם קובה הכניסה לקובה 3.5 מיליארד דולר, אך חרף חידוש הטיסות המסחריות מארה"ב לקובה, האמברגו שעדיין לא הוסר מונע השקעות של חברות ועסקים בקובה, ובכלל זה אספקת נפט שמקורו מארה"ב.
הסרת האמברגו תלוייה בהחלטות הקונגרס. הנשיא האמריקני
ברק אובמה פנה לנבחרים וביקש מהם להסיר את הסנקציות, אך נתקל בהתנגדות של הרוב הרפובליקני, ונראה שמצב זה יימשך עד לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב. בכל מקרה, משבר האנרגיה בקובה נמשך ואף מחמיר, והסוציאליזם של המאה ה-21 מתנפץ לרסיסים.