זו הדת, טמבל

השבוע הוכח שוב עד כמה טרור הוא בעיה גלובלית, כאשר פיגוע דקירה והנחת מטענים בוצעו בארה"ב. בעוד שהמחבל הדוקר נשבע אמונים לדאעש, מניח המטענים לא עשה זאת וכביכול לא יודעים מה היו מניעיו. גם במקרים אלו, שני המחבלים היו מוסלמים. אירועים אלו חוזרים לעובדה שבארה"ב פשוט מפחדים להגיד את המילים "טרור איסלאמי", מחשש שהאדם האומר זאת יוצג כגזען חשוך. בארה"ב עדיין לא הבינו שזהו שורש הבעיה. גורמים ביטחוניים מרחבי העולם חזרו ואמרו ושנו, שמדובר כעת במלחמת תרבויות בין האיסלאם למערב, כאשר האיסלאם לא מוכן לקבל את התרבות המערבית שארה"ב עומדת בראשה. אם לא יידעו להציג נכון את הבעיה, לא יוכלו לטפל בה. ואם לא יוכלו לטפל בה, פיגוע הדקירה והנחת המטענים הם רק ההתחלה.

שנה הלכה, שנה באה וגל הטרור נמשך. האירועים שהחלו בראש השנה תשע"ו, מלווים אותנו כעת לקראת ראש השנה תשע"ז. לקראת סגירת שנת טרור, שידר ערוץ 2 תוכנית של אוהד חמו אודות שנת הטרור שחלפה. לא ראיתי את כל התוכנית, אולם הרגעים שראיתי סיכמו בצורה הטובה ביותר את שורשי הסכסוך. בקטע זה, מראיין חמו אדם שנראה כבעל תפקיד משמעותי ברשות הפלשתינית. כאשר אותו אדם דיבר על הטרור, הוא אמר שישראל צריכה להפסיק לפגוע באל-אקצה. לא המתנחלים, לא השטחים הכבושים אלא המסגד אליו מגיעים מוסלמים בלבד. יש להבין: בהר-הבית ישנם כיפת הסלע ומסגד אל-אקצה. כיפת הסלע היא הכיפה המוזהבת שנמצאת באותו מקום עליו היו בתי המקדש, ואל-אקצה זוהי הכיפה הכסופה הנמצאת דרומית לה. במשפט אחד זה, סיכם אותו אדם את כל הסכסוך הישראלי-פלשתיני. זהו אינו סכסוך על גבולות או שטחים, אלא סכסוך דתי. בראייתם, העלייה להר-הבית פוגעת במסגד, ולכן צריך לרצוח יהודים. זוהי גם הסיבה שסכסוך זה לעולם לא ייפתר. כפי שאמרה ציפי לבני בכינוס של המרכז הבינתחומי, המלחמה נגד הטרור כיום מהווה מלחמה דתית ומלחמה זו איננה פתירה, מאחר שהיא דורשת מכולם לוותר על ערכיהם לטובת הטרור האיסלאמי.

כוחות משטרה החלו להתפרס שוב במספרים גדולים בירושלים וחברון, לאחר הפיגועים האחרונים. הבעיה בכך שמדובר בתהליכים שחוזרים על עצמם בלי הפסקה. פיגוע מביא לתגבור כוחות, שמביא לירידה בפיגועים, שמביא לצמצום הכוחות וחזרה לשגרה שמביא לפיגוע. אם סוכם כבר שמדובר בסכסוך דתי, אזי הוא לעולם לא יסתיים. מה שאפשר לעשות הוא להוריד את המוטיבציה לפיגועים. הדבר ייעשה באמצעות החמרת הענישה למחבלים, וגם במידה מסוימת של ענישה קולקטיבית נגד משפחת המחבל או הכפר ממנו יצא. דבר זה ישכנע את המשפחות ותושבי הכפרים שאין זה רצוי מבחינתם שיבוצעו פיגועים, כי בסוף הם סובלים. זהו אינו הפתרון הטוב ביותר, אולם במצב הנוכחי זהו הפתרון המתאים ביותר.

שבוע הטרור האחרון הביא איתו גם ניתוח מאפיינים של המחבלים האחרונים. מהניתוח עלה, שחלק מהמחבלים הם קרובי משפחה של מחבלים שביצעו פיגועים בשנה החולפת. מכאן ההנחה לפיה פיגועיהם הם פיגועי נקמה על מות קרובי משפחתם. עם זאת, לחלק מהמחבלים לא הייתה קרבה משפחתית למחבלים אחרים ואין דיווח ישיר על מניעיהם. כרגע לא ניתן לתת הערכה כוללת של מניעים, כי ניתן להגיד שמדובר בתחילת גל טרור חדש. אם חס וחלילה השבועות הקרובים יביאו איתם עוד פיגועים, אזי ניתן יהיה להעריך יותר טוב את המניעים ולהיערך בהתאם.

צה"ל יירט השבוע מזל"ט של החמאס, אשר טס בקו חוף עזה, היה במעקב מלא של חיל-האוויר, יורט ונפל לים. לפני מספר חודשים דווח על מזל"ט שהמריא מרצועת עזה, אולם שב לעקבותיו מבלי לחצות את הגבול לישראל. הערכת מערכת הביטחון היא, שהחמאס מנסה לשקם את מערך המזל"טים שלו שספג מכה ב"עמוד ענן" ו"צוק איתן". לדעתי, הסיפור החל למעשה לפני שנה. בספטמבר 2015 דווח, כי מל"ט ישראלי נפל בצפון רצועת עזה. בצה"ל לא הגיבו לדברים, ובחמאס נאמר שכעת המל"ט ישמש לפעילות נגד ישראל. לא ידוע יש קשר בין האירועים. אולם, לא מן הנמנע שהחמאס עשה שימוש במל"ט שנפל בשנה שעברה, כדי לשקם ולשפר את מערך המל"טים שלו עצמו.