השחקן המופלא צ'רלי צ'פלין (1889-1977) שמסכת חייו הפכה לסאגה, והתגלמה בסרטים על-אודותיו, עולה כאן בסטודיו עם בוגרים טריים שלו, במחזור שכולו למעשה כוכבים. מפליא לראות מחזור שלם של בוגרי בי"ס למשחק שכל שחקניו כה מוכשרים לשירה, משחק וריקוד. אך מעל לכל, מפליא צירוף יכולתו המופלאה של הבימאי המחונן ורב המעש שוקי ווגנר, להצליח להעניק לקהל הצופים תחושה של מרחב, גודל וענקיות, באולם האינטימי של הסטודיו - שיחד עם עיצוב התנועה-כוריאוגרפיה שלעומר זמרי הכה מוכשר ברמות - אלה עומדים כעוגנים למחזמר שתרגם נפלא דני לשמן (אף הוא בוגר של הסטודיו בעבר), והודות להדרכה קולית של לימור עובד, הזמרת הנודעת. כך גם עיצוב הבמה של זאב לוי לא היה לנטל על הצופים בשל זמן אבוד של החלפות. הכל תוזמר ותוקתק כהלכה ונעשה בתחכום כבהנף יד. התזמורת החיה בצידי הבמה מעניקה את vמגע של תחושה שאתה נמצא באולם בברודוויי - עם כל עושר וירטואוזיות הנגנים - הסממנים האופיניים. הסיפור של צ'פלין, מעורבים בו צחוק ודמע, ילדות עצובה עם אב שיכור ועוני מרוד של הורים-שחקנים, שילדם נשרך אחריהם לכל הופעה. אך בכל רע יש גם טוב. עצם בחירת הבימאי בהעמדה של צ'פלין הילד (עידו ועומר שרמן המתחלפים ביניהם) ליד הנווד עם הפסיעות הכה מצחיקות, ממנו רכש את מה שהפך למאפיין העיקרי שלו, ומה שהיה מקור להצלחתו בהמשך - העבודה הזו של הבימאי, כך גם רגעים קובעים אחרים בילדותו כמו הפרידה מאונס מאמו המתאשפזת בסנטוריום לחולי נפש - הם חלק חשוב בהכרת הרקע לאישיותו של הגאון וכיצד היא נבנתה. הפאזל של הרקע של ילדותו, החוזר ומשתלב בסצינות מאוחרות יותר בחייו, הופעותיו על הבמה מגיל 5 ובהמשך המעבר לאמריקה, כולם טבולים בשירים, אותם עיבדה מיכל סולומון, ומחיים את תקופת הבידור ששלט בתחילת המאה באמריקה. משום כך, כשצ'פלין מגיח לעולם הקולנוע האילם, הוא כובש בתנופה את הקהל, והופך לנומרו אונו בקולנוע. ממפיק למפיק הוא עובר דרך מק סנט האגדי לאחרים, עד שהוא מקים בעצמו ב1919 את חברת הסרטים הנודעת "יונייטד ארטיסטס" בשותפות עם בת זוגו לסרטים האילמים. למרות שבשנות השלושים הסרטים החלו להיות מלווים בדיבור, סרב צ'פלין להצעת אחיו האוהב סידני, שחקן בזכות עצמו, והמשיך להופיע ולביים את סרטיו כאילמים. דווקא אז, יצר את סרטיו שהפכו לאבני דרך בתולדות הקולנוע: "הנער" עם ג'קי קוגן, שאת דמותו מגלם כאן שון בורטניק לחלופין עם שחר דרוול, "זמנים מודרניים" ועוד. סרטים שאתה יכול לצפות בהם שוב ושוב. התגלית הגדולה בהצגה בסטודיו היא עופרי ביטרמן כצ'פלין. השחקן שזוכה כאן לחשיפה רק בסיומה של שנת לימודיו האחרונה, בתפקיד המאפשר לחזות במלוא כשרונו של האמן המעולה הזה - כשהוא נוגע ללב כולם ברגישותו, בעושר הבעותיו גם ללא גימיקים מצחיקים, והשיא - בערוב ימיו כשאמריקה מחזירה לו את העטרה בהענקת פרס האוסקר - כל אלה מעמידים לפנינו שחקן מהמעלה הראשונה, בשל, מדויק ורבגוני. בזכותו, ובזכות ביצועם המבריק של כל היתר, ראוי שההצגה תהפוך להפקה מסחרית, למען יוכל הקהל בכל רחבי הארץ להינות ממחזמר כה משובח ויוצא דופן באיכויותיו. ולעופרי ביטרמן צפוי עתיד מבטיח. מבין קרוב ל-30 השחקנים חובה לציין את רעות אלוש (מ"תאג"ד) המרגשת כאמו של צ', במשחק נוגע ללב; שירן הוברמן כרכילאית הנודעת הדה הופר, שבעטיה החל מסע הרדיפות כנגד צ' באשמת קומוניזם כביכול שהדביקה לו, והביא לגירושו מארה"ב. שירן נחונה בקול, משחק והופעה מרשימים ביותר. אוראל איזיקל כסידני, אחיו של, מעניק משחק המחצין רגש ודרמתיות במידה המרטיטה את הלב בכנותה ועוצמתה; אביב פנקס כאונה או'ניל, אשתו הרביעית של - מפתיעה ביכולת שירתה הכובשת וכן במשחקה. היא בונה להפליא את הדמות החיובית שהצליחה לחיות עם הזקן ממנה את כל שלושים שנותיו האחרונות, וללדת לו ששה ילדים. זאת, לאחר שלושת נשיו הקודמות שרק נהנו מהסכמי גירושים מופלגים. ושלא להזכיר את כל הרומנים של השחקן כובש הנשים והנערות שגובהו היה רק 165 ס"מ... את המפיק מק סנט מגלם ישראל קוז'ינסקי כשהוא מעניק לו נפח ובשר והופכו משם אגדי לבשר ודם דורסני הרודה בשחקניו. תפקיד מלא חיות ועוצמה המתאים לו כל כך. שני כוכבי המחזור - דניאל דמידוב וטום מרסייה זכו לתפקידים מזעריים אך מגוונים, כשטום מרסייה בולט בין כל הקורוס כרקדן מעולה ביותר, תוך חשיפת פלג גופו העליון המפואר. שני אלה כבר לא נזקקים לתוספת לרזומה המעולה שלהם ממשחקם במהלך השנה האחרונה. הם כבר בשלים ומוכנים. כך מושלם גם משחקם של אוריה חייק כאביו השיכור של צ', תמרי שחר (בוגרת הסטודיו), עומר פרלמן שטריקס, אבי סרוסי המגוון, יעל פולמן ורוני אוחנה. כולם אבני חן בנזר מסיימי השנה שהסתיימה כבר, אך התארכה עבורם שלא כרגיל. כי כך נוהגים במוצלחים. נקווה שתהיה יד נבונה שתקטוף את ההצגה כמות שהיא, בהיותה מושלמת, ותדאג להעלותה על הבימות בכל הארץ. חוויה שבסופה, כשדמותו של הנווד פוסעת אל האופק - נצבט כל לב בקהל הצופים. עד ה- 19.11, אם לא תוארך.