אחת השאלות שמסקרנות את העולם הטכנולוגי והעולם הכלכלי היא כיצד ישפיעו תוצאות הבחירות בארצות הברית על ענף ההיי-טק האמריקני, ובפרט על עמק הסיליקון.
פחות מ-48 שעות אחרי סיום מערכת הבחירות, לאף אחד אין מידע מהי המדיניות של
דונלד טראמפ בנושא ההיי-טק בכלל ומהי המדיניות הספציפית שלו לגבי המחשוב של הממשל הפדרלי, שמהווה גורם חשוב מאוד בכלכלה האמריקנית.
ככלל, תעשיית ההיי-טק היא גורם כלכלי משמעותי ביותר בארצות הברית. על-פי נתונים מ-2014, סך המועסקים במגזרי תעשיה זו עומד על 17 מיליון עובדים, והם מהווים חלק מרכזי מסך כל העובדים בארצות הברית. מעבר לזה, לכל מה שקורה בשוק האמריקני יש אפקט מיידי על שאר השווקים והתעשיות בעולם, וכמובן גם על ישראל.
נכון לעכשיו, הדיון מה תהיה ההשפעה של הנשיא החדש על עמק הסיליקון הוא תיאורטי בעיקרו, ומבוסס על דברים שאמר טראמפ בזמנים ובהקשרים שונים. מאמרי דעה
בודדים שפורסמו מאז היוודע תוצאות הבחירות עורכים הקבלה בינן לבין האפקט של הברקזיט - ההחלטה של הבריטים לצאת מ
האיחוד האירופי.
מעבר לזה, אין זה סוד שטראמפ לא היה פופולרי בעמק הסיליקון, במילים עדינות. מלבד בודדים, ראשי ההיי-טק האמריקני תמכו באופן מופגן ב
הילרי קלינטון -
טים קוק, מנכ"ל
אפל (Apple), אף צוין כמועמד
אפשרי לתפקיד סגן הנשיאה שלה - או שלא הביעו את דעתם. כעת יהיה עליהם להתמודד עם נשיא שהם לא אוהבים במיוחד. אגב, למרות המרירות בקרב מתנגדי טראמפ מתוצאות הבחירות
ופנייתם לאתר של ממשלת קנדה כדי לחפש אפשרויות הגירה, היו מראשי עמק הסיליקון שכבר צייצו בבדיחות הדעת שאין בכוונתם לעבור לשכנה מצפון.
ההשפעה של טראמפ על עתיד התעשיה תהיה נגזרת של המדיניות הכוללת שלו בכל הנוגע להשקעות במחקר ובפיתוח, בחדשנות ובטכנולוגיה בכלל. אפשר למצוא נקודת אור קטנה באחד העוגנים בקמפיין שלו: שיקום וחיזוק הכלכלה האמריקנית. במאה ה-21, הטכנולוגיה היא מנוע מרכזי בפעילות של עסקים רבים, ומכאן יש להניח שתשומת הלב של ממשל טראמפ להיי-טק תהיה רבה.
פגיעה ברילוקיישן?
בעמק הסיליקון מדברים על שינויים אפשריים בכל מה שקשור לפעילות הגלובלית של החברות, מיקור-חוץ ושימוש בעובדים מחוץ לארצות הברית. ההצהרות של טראמפ לגבי מדיניות ההגירה תחת ממשלו לא מעודדות את ראשי התעשיה, במיוחד את העומדים בראש חברות כמו
גוגל (Google),
פייסבוק (Facebook) ו
יאהו (Yahoo), שמבוססות על הגירה של עובדים.
מארק צוקרברג כתב לפני כמה שנים שכדי לעמוד בחזית הטכנולוגיה, פייסבוק חייבת לאכלס 40% מעובדיה מחוץ לארצות הברית - והוא לא היחיד, כמובן.
הדבר צריך להטריד גם את הישראלים הלא מעטים שחולמים על רילוקיישן, ושווה לעקוב מקרוב ולראות מה יהיו השינויים שטראמפ יכניס במדיניות ההגירה והאם הם יקשו על המעבר המיוחל.
תחום נוסף שאין ממש תשובה על השאלה מה מדיניות טראמפ בכל הנוגע אליו הוא הסטארט-אפים והיזמות, וכל מה שנותר הוא להיות אופטימיים. הציניקנים אומרים שאפילו טראמפ עצמו לא ממש יודע מה הוא חושב בנושא.
כך או כך, בכלכלה האמריקנית בכלל, ובעמק הסיליקון בפרט, לא נכנסים לפאניקה. הדבר בא לידי ביטוי ביומיים האחרונים בבורסות השונות בעולם, כולל בוול-סטריט. התגובה של השווקים הייתה סבירה - לא נרשמו ירידות או עליות חדות. המשמעות היא שהמשקיעים האמריקניים מרגישים שהחברות והיזמים מספיק חזקים ושאין סיבה להיסטריה.
ברמת האזרח הקטן, יש דאגה לפרטיות: החשש הוא שבשם הביטחון, טראמפ יגביר את הדרישה הקיימת ממילא מהאמריקנים למסור מידע על זהותם ופעילותם.
מה באשר ל-IT?
חוסר הוודאות משחק תפקיד מרכזי גם בכל הקשור לטכנולוגיות המידע. טראמפ לא התבטא בנושא וספק אם יש לו תוכניות בעניין. הוא ימצא בית לבן עם אגף תקשוב דומיננטי, שטופח ושודרג על-ידי
ברק אובמה. אלא שלא מן הנמנע שטראמפ יחליט להעביר את הפעילות למשרד אחר, מה שישפיע על מעמדו של המחשוב הפדרלי.
בשנתיים האחרונות הסתמנה מגמה של קיצוץ בתקציבי המחשוב של משרדי הממשל האמריקני, לרבות משרדים שצריכים דווקא תגבור תקציבי בתחום הסייבר. ה
פיינשל טיימס (FT) קבע שהצעת התקציב לתחום זה ל-2016 שהגיש ממשל אובמה מסמנת ירידה של 10% מדי שנה בהיקף התקציב מאז 2014. זאת על-אף העובדה שתחום אבטחת הסייבר הוצב בעדיפות אצל אובמה ובתקציב של 2016 הוקצו לכך 582 מיליון דולר, שרובם הלכו לסוכנויות הפדרליות בתחום.
ומה לגבי ישראל?
תעשיית ההיי-טק הישראלית מושפעת במידה רבה מאוד ממה שקורה בעמק הסיליקון. רוב החברות הגדולות שם פועלות גם אצלנו וכל שינוי במדיניות האמריקנית לגבי גיוס עובדים, השקעה בתשתיות, מיסוי והפניית תקציבים למו"פ משפיע מיד גם כאן.
כבר למדנו בשנים האחרונות שהפעלה של מרכזי פיתוח במקומות שונים בעולם היא דבר דינמי ובמאמץ לא גדול ניתן לסגור מרכז פיתוח במדינה אחת ולהעביר אותו למדינה אחרת בעולם. לנו אין הרבה מה לעשות חוץ מאשר להמשיך ולהשקיע בהון האנושי, שהוא הסיבה לכך שהחברות הרב-לאומיות פותחות מרכזים שלהן כאן, לעקוב מקרוב אחרי מה שקורה ולקוות לטוב.