חג החנוכה הקרב וטקס הדלקת הנרות בחג, נועדו להזכיר לנו את נס פח השמן שאירע בבית-המקדש בשנת 167 לפנה"ס. החשמונאים ניצחו את היוונים והדליקו פח קטן של שמן שהאיר את בית-המקדש למשך שמונה ימים.
מאז ועד היום, היחס להדלקת הנרות ולנרות עבר דרך ארוכה. כיום אנו רוכשים את הנרות בעיקר לאווירה חמה וטובה בבית, להעצמת הרומנטיקה ולהפצת ולהעצמת סמלים. למשל, נרות שמדליקים בחתונה המרמזים על אחדות בין בני-הזוג, נרות זיכרון ועוד. בבחירות הנרות יש חשיבות רבה לחומרים שמהם הם עשויים - לבריאות, ליצירת האווירה בבית ולריח.
הנרות כמאור וכחיבור בינינו לבין הסובבים
מקורם של נרות הפתיל המוכרים לנו היום הוא במצרים העתיקה ובסין העתיקה. אז נהגו לגלגל את נייר האורז לפתיל ולטבול בדונג דבורים או שמן. לפני המצאת נורת החשמל, שימשו הנרות בעיקר למאור, והיה להם תפקיד חשוב גם בפן הדתי. אנו רואים שימוש בנרות בזמן תפילה כדי לגרש את החושך בחיינו ולבקש ברכה. הדלקת הנר מחברת את האדם למהות הפנימית העמוקה שלו, לתפילה ולבקשה. כמו-כן, יש שימוש רב בנרות לחיבור בינינו לבין עצמנו, ובינינו ובין הסובבים אותנו, כמו להעצמת הרומנטיקה.
הנרות והבריאות
חשוב לשים לב לחומרים שמהם עשויים הנרות.
חוש הריח הוא החוש הראשוני ביותר של האדם. מרגע היוולדו לומד התינוק להכיר את סביבתו בעזרת חוש הריח. אך עם השנים התרחקנו מחוש זה ואפילו קלקלנו אותו. היום קשה לנו להבחין בין ריח אמיתי לבין ריח סינתטי. תארו לעצמכם ששינוי או קלקול כזה היה קורה גם לחוש הטעם. תארו לעצמכם שהיה קשה לכם לזהות אם האוכל שאתם אוכלים הוא ממקור טבעי ואמיתי או סינתטי, או שלא הייתם מבחינים בין מזון טרי למזון מקולקל. מחשבה מצמררת.
בפועל, חוש הריח שלנו השתבש. מרבית הריחות שבנרות האווירה הם סינתטיים ובעלי עוצמה, והרחתם עלולה להשפיע על בריאותינו. ברפואה הטבעית, ריח הוא כלי לריפוי - הארומתרפיה. שימוש בריח נרות המבושמים בשמנים ארומטיים הוא כלי טיפולי. הרכב השמנים האתריים בנרות, הוא לא רק בריא, אפשר ממש להשתמש בו לתהליכי ריפוי והרגעה, והוא אף יכול לשרת את הצרכים הביתיים שלנו.
לדוגמה, נר שמכיל שמנים אתריים טבעיים להרחקת יתושים וזבובים בימי הקיץ, הוא דרך יעילה יותר ממפיצי הריח הרעיל. גם שימוש בנרות להעצמת הרומנטיקה העשירים בשמנים יכולה לעורר מינית ולשפר את הזוגיות.
נושמים ירוק יותר
גם את בסיס הנר, שהוא חומר הבערה, חשוב לבחור בקפידה. הנרות שנפוצים היום הם נרות הפרפין. מומלץ להשתמש בנר העשוי משמן או דונג, ולא מפרפין, שהוא חומר זול, שבערתו יוצרת עשן שחור ופסולת סביבתית שאינה מומלצת לנשימה. נרות השמן עשויים מתערובת שמנים כמו שמן זית או דונג. הם יקרים יותר מנרות הפרפין, אך בריאים מהם לאין שיעור.
מור ולבונה
יש נרות שיש בהם חיבור הוליסטי לשורשים שלנו, כמו הקטורת שהשתמשו בה בבית-המקדש. בבית-המקדש השתמשו בשמני מור ולבונה. היום אפשר למצוא נרות המכילים את השרפים הללו. נרות משמני מור ולבונה משמשים לטיהור הבית ומקום העבודה או לתרגול מדיטציה.