אחד מהמצבים הקשים ביותר לכל אחד מאיתנו הוא לעמוד תחת ביקורת נוקבת. הביקורת יכולה להגיע מצד כל מיני גורמים - מצד האנשים הקרובים ביותר אלינו כמו ההורים או בני הזוג וגם הבוס בעבודה, חברים קרובים או אפילו סתם אנשים ברחוב.
ככל שרמת הקרבה גדלה כך הקושי והעלבון הנלווים לביקורת גדלים, וככל שהקושי והעלבון גדלים כך גם ההתגוננות, חוסר ההשלמה עם מה שנאמר וההתקפה חזרה גדלים. לכן ישנו קושי מיוחד לקבל ביקורת מבן/בת הזוג שרואה אותנו בכל מצב, בכל מקום, כל הזמן. הקרבה הגדולה שלפי דעתנו אמורה להתבטא באהבה פורצת גבולות ומכילה-כל מתנפצת בדמות ביקורת ארסית פוגעת.
הצד השני
בפרשתנו "וישב" אנו נפגשים עם סיפור המכירה של יוסף על-ידי אחיו. לאורך כל הדרך אנו מגלים שמבין כל האחים ישנו אחד יוצא דופן - ראובן. כאשר האחים רוצים להרוג אותו ראובן מזדעק ומציע "רק" לזרוק אותו לבור. לאחר שהאחים נעצרים בעוון ריגול במצרים הם עורכים חשבון נפש, ובעוד שכל האחים חושבים שהעונש הגיע להם רק כרמז על חוסר הרחמים שהיה בהתנהגותם ותו לא, שכן הם דנו את יוסף כהוגן, רק ראובן טען שעצם הדבר היה חטא.
שורש גישתם השונה של ראובן ושל האחים נובע מן המצב שהיו נתונים בו. האחים לא ראו בעצמם שום פגם, לכן גבה ליבם בדרכי ה' ובחשבון פשוט לא מצאו שום חיסרון לעומת יוסף הצדיק. ראובן לעומתם היה עסוק בחשבון נפש פרטי ובתשובה על כך שבלבל יצועי אביו. הוא ידע שהוא לא מושלם ושעליו לתקן את עצמו ולכן היה לו קל יותר לראות את הצדק בצד השני גם במקרה של יוסף.
אם נטעה לחשוב שאנחנו מושלמים, כל ביקורת שתושמע כלפינו מבן/בת הזוג תהפוך מיד למקפצה אדירה למריבה וויכוח חסר תועלת. אך אם נבין שהשלמות מאתנו והלאה, וכל המגמה של בן/בת הזוג להאיר אותנו באור יקרות ולהתקדם ביחד אל השלמות הנכספת, הביקורת תהפוך לדבר הנעים ביותר, למחמאה הגדולה ביותר, להוכחה החשובה ביותר שאכפת לו/ה ממני. והאמת והשלום אהבו!