ארדן ואלשיך חייבים להתפטר (ב')

השר לביטחון פנים גלעד ארדן למד מרבו ראש הממשלה איך לא לענות לשאלות שעולות בדיון בכנסת, כשהוא נדרש לענות עליהם. ראש הממשלה פוסח על שאלה עניינית, מדוע כשר תקשורת לא הצהיר, שיש לו ניגוד עניינים בנושאים הקשורים עם ערוץ 10, כי הרי, לדבריו, יש לו חבר קרוב. הרי "מחברים מותר לקבל מתנות" !! כלשון ראש הממשלה, אך כנראה לא חייבים להצהיר על ניגוד עניינים ולא לענות על השאלה. הקשבתי רב קשב לנאומו של השר גלעד ארדן בדיון בכנסת על האירועים באום אל חירם. השר בחר להתעלם מנושאים, שהעלו חברי הכנסת. למשל, השר בחר להתעלם מהטענה, שלמעלה משליש מתושבי הנגב השומם הם בדואים החיים בשטח המסתכם ב-3%. לשר חשוב לישר קו עם הצועקים: "שצריך להציל את הנגב מהבדואים ולהחזירו לבעליו היהודים", כאשר למעשה בנגב הנדיב במרחבי אדמה ובמרחבי נוף קסום, חיים על שטח שאינו עולה על 3% מתושבי הנגב, שהם בדואים, אזרחי מדינת ישראל. השר גלעד ארדן לא התייחס לעובדה שבנגב, שברובו שומם, יש מקום לכולם - לקיבוצים ולמושבים, לערים ולעיירות פיתוח, לחוות של בודדים המשתרעים על פני קמ"ר רבים וגם לכפרי הבדואים. גם להם מגיע חיים כפריים ולא עיור מאולץ וכפוי. השר גלעד ארדן התעלם מכך, האם זה מוסרי להקים ישוב יהודי דווקא על אדמות באום אל חירם, אליהם הופנו הבדואים על-ידי המושל הצבאי בשנת 1956, וזאת לאחר שנעקרו מאדמתם על יד קיבוץ שובל בו חיו עוד טרם קום המדינה. השר גלעד התעלם מהחלטת בית המשפט, שלא להרוס את הכפר, אלא להידבר. להידברות ממושכת עם תושבי עמונה יש מקום, גם כשרשויות החוק והאכיפה מתעלמים מבית המשפט. יש מקום לישיבות ממשלה רבות וממושכות עד השעות הקטנות של הלילה, ואילו במגזר הערבי היד קלה על ההדק. השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, נושא בתפקיד של הבטחת חיי אזרחי המדינה, תפקיד המחייב רגישות רבה לחיי אדם, אבל הוא זה שממהר לקבוע בשידור לאומה, שאיש דאעש באום אל חירם דרס שוטר. האם שר לביטחון פנים יכול להמשיך בתפקידו, שהוא קובע בוודאות, שמדובר באיש דאעש והמפכ"ל חוזר מייד על דבריו וקובע כי מדובר ב"מחבל מתועב". לאחר שהשר הבין, כי ראיות של גזר עיתון של ישראל היום מגחכות אותו, החליט אחרי כשבוע ל"צייץ" ולהקליד "ציוץ מגוחך", שיבחן אולי היו לנהג קשרים עם דאעש. נראה, שתחת נוסח חדש ומעורפל, אפשר לומר הכל. שני אנשים האחראים לביטחון חיינו כשלו, שר ומפכ"ל העניקו לתקשורת מידע, המשייך את הנהג לארגון דאעש. שניהם קבעו ללא כל ראיות שהמורה למתמטיקה, יעקב אבו אל-קיעאן, הוא איש דאעש. שני האנשים האחראים לביטחון חיינו, שילחו לאוויר חיינו הלחוצים קביעות לא מדויקות. כשהם מתבססים על ממצא מגוחך בדמות העיתון ישראל היום, שנמצא בביתו ומתאר טבח אכזרי, שביצע איש עוולה המשויך לדאעש ברחובות ברלין. בעקבות השר והמפכ"ל השתוללה כבר התקשורת, שקבעה בנחרצות את כל "מקורות ההשראה" של "המחבל". גם דוברת המשטרה לא פסקה לחזור תחת כל מיקרופון ומעל כל מראיין מזדמן, שמדובר ב"מחבל" ובכוונת מכוון לדרוס שוטרים. ובכך המשיכה את הקו שניווטו השר והמפכ"ל. השר קובע שהמורה "מחבל", מפקד המשטרה ממהר לכנותו "מחבל מתועב" ודוברת המשטרה ממהרת לדברר את שניהם עם חריצת דין ציבורי, שמדובר בוודאות מוחלטת ב"מחבל" וב"איש דאעש", כל זאת שלכל הדוברים אין להם עדיין מושג, שאחרי ארבעים מטר של נסיעה איטית נורה הנהג, רכבו התדרדר והתוצאה הכאובה היא הרת אסון - שני קורבנות חפים מפשע - הנהג והשוטר. שתי משפחות שכולות - משפחת הנהג ומשפחת השוטר. שר, מפכ"ל ודוברת קבעו, שמדובר במחבל, כשאין בידיהם ממצא, שיעקב אבו אל-קיעאן נפגע משני קליעים, עובדה שיכולה להיות סיבה לאובדן שליטה על הרכב. אותם שוטרים שירו נתנו לנהג להתבוסס בדמו עוד כעשרים דקות, כשהיה אולי עוד סיכוי להצילו, רק אם הייתה ניתנת העזרה הרפואית המידית. השר גלעד ארדן הוא זה שמיהר גם לרוץ לתקשורת מחובק עם ראש הממשלה, ושניהם קבעו שהתרחשה ברחבי מדינת ישראל אינתיפאדת הצתות. הוא היה זה שבישר לנו כי 35 מציתי האש כבר נעצרו על-ידי המשטרה והם יבואו על עונשם. חלפו כבר למעלה מחודשים, ואחרון נאשמי "אינתיפאדת ההצתות" שוחרר אחרי שהוכח על-פי הצילומים, שכל אשמתו שריפת ערימת זבל קטנה ליד ביתו בתוך הכפר אום אל-פחם. השר גלעד ארדן והמפכ"ל רוני אלשיך אחראים להשתלחות בחברי הכנסת מהרשימה המשותפת, בקובעם שדם השוטר שנדרס באל חירם בנגב הוא על ידיהם. אין מקום לשר ולמפכ"ל הקובעים בנחרצות שמדובר "במחבל" "במחבל מתועב", קובעים עובדות טרם בדיקה. שניהם חייבים ללכת הביתה.