פרסום דוח
מבקר המדינה נתן לי תחושה כמו יציאתו של סרט חדש. קדימונים, דיווחים של יודעי דבר בנושא עם ציפיות לפרסום הרשמי, התרגשות והכנה שהגיעה לשיאה עם יציאת הדוח. כמו שיש סצנות שיא בסרטים, כך סצנת השיא בדוח שכולם חיכו לה היה נושא המנהרות.
הביקורות המרכזיות היו שאיום המנהרות היה ידוע, לא הייתה היערכות מתאימה לאיום זה ושבנימין נתניהו, משה יעלון ו
בני גנץ לא עידכנו את הקבינט בנוגע לאיום. השאלה היא, האם ביקורת זאת תשנה את הנעשה בשטח. מבחינת הקבינט, כנראה שכן. אם הם לא ידעו זאת עד עכשיו, כעת שרי הקבינט יבינו את חשיבותם ותפקידם וישאלו את ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל את השאלות הקשות והחשובות. הם יבינו שאם אין בידיהם את כל המידע, הם צריכים ללכת ולהשיג אותו, לא באמצעות ירידה לשטח אלא דרך המל"ל, שמסירת מידע לשרים הוא אחד מתפקידיו.
בנושא המנהרות, כנראה שלא יהיה שינוי. ישראל נחשבת כבר שנים רבות למעצמת היי-טק, עם פיתוחים שנמצאים בכל העולם. גם בתחום הביטחוני, ישראל פתחה יכולות טכנולוגיות לנושאים רבים, חלקם מסווגים וחלקם לא. אני מאמין שגם על איום המנהרות נעשה מחקר נרחב, ופתרון אופטימלי כרגע אין. בסופו של דבר, עולם כמנהגו ינהג. חמאס ימשיך לחפור מנהרות וישראל תמשיך לאסוף מודיעין עליהן, לצד חיפוש אחר הפתרון הנכון. מעבר לכך, אפשר רק לקוות שלא מדובר כעת בהתחלה של סדרת סרטים.