אין ואקום

פחות מחודשיים עברו מאז שדונלד טראמפ נכנס לתפקיד נשיא ארה"ב, וכמות הכותרות שהוא מייצר רק הולכת וגדלה. מובן שנשיא ארה"ב אמור לייצר כותרות, אולם הן לא אמורות להיות כאלו מרעישות ומעוררות תדהמה. לאור אמירותיו ופעילותו, ישנם הימורים רבים על המשך כהונתו. כך למשל, באתר ההימורים "פאדי פאוור" אפשר למצוא הימורים האם טראמפ יתפטר, האם יכהן כהונה שנייה או האם בכלל יסיים את כהונתו הנוכחית. כעת נראה, שישנה בעייתיות רבה ביחסים בין טראמפ לבין גופי המודיעין. בכיר לשעבר ב-CIA אמר כי המתקפה של טראמפ על קהילת המודיעין מחלישה אותה מאוד. לדבריו, המטרה של טראמפ היא להפחיד את קהילת המודיעין, ובכך להכפיף אותה למרותו. עיתונאי בכיר בארה"ב אמר שקהילת המודיעין איננה יכולה לבטוח בטראמפ או לחשוף את מקורותיה בפניו, תוך דגש על מקורות ברוסיה לאור קשריו הלא-ברורים של טראמפ עם הרוסים. התנהלות זו בעייתית ביותר, מאחר שהיא פוגעת באחד מבסיסי הכוח של ארה"ב. בסופו של דבר, אחד משני הצדדים יצטרך להתקפל. מאחר שטראמפ הוא הנשיא, ניתן להניח כי קהילת המודיעין היא שתתקפל. מצב כזה, במיוחד כאשר האינטרסים של הנשיא אינם ידועים לחלוטין, יחליש במידה רבה את ארה"ב, חולשה שתחייב התחזקות גורם כוח אחר במערכת העולמית.

פתחי חמאד, חבר הלשכה המדינית של החמאס, אמר השבוע, כי הארגון יחריף את צעדיו בימים הקרובים אם לא יחול שינוי דרמטי ביחסה של ישראל לרצועה. לדבריו, זכותה של עזה לבנות נמל ימי ושדה תעופה כדי ליצור קשר עם העולם. רטוריקה זו איננה חדשה, אולם ישנה אפשרות שהיא חוזרת לאחר בחירתו של יחיא סינוואר לראש הזרוע הצבאית של החמאס. בעניין הקשר עם העולם, יש לזכור שלרצועה יש קשר עם העולם דרך ישראל. כל מה שרוצים להכניס לעזה, עובר דרך ישראל לאישור ואז מועבר לרצועה. הרצועה היא מקום סגור לאור מצב המלחמה בין ישראל לחמאס, ופתיחת הרצועה תתבצע לאחר שהחמאס יוריד את נשקו. לכך יש להוסיף את דבריו של בכיר חמאס אחר, שהתייחס להחזרת השבויים הישראלים כתנאי להקמת נמל ימי ושדה תעופה. לפי אותו בכיר, ביכולת חמאס להפוך את עזה לסינגפור בעצמו, בלי עסקת שבויים. מדברים אלו משתמע, שלחמאס יש האפשרות לשקם את הרצועה ואת חיי התושבים. הם אינם עושים זאת, משום שהלחימה בישראל יותר חשובה. ככל שיותר אנשים ברצועה יבינו זאת, כך הם יוכלו להתנגד לפעילות חמאס.

סדר הירושה של נשיאות ארה"ב הוא דבר מעורר התפעלות וההערצה. ברגע שהנשיא לא יכול למלא את תפקידו מסיבות כאלו ואחרות, סגן הנשיא נכנס לתפקיד. אם סגן הנשיא לא יכול למלא את התפקיד, יושב-ראש בית הנבחרים ממלא אותו וכך הלאה. אין מצב של וואקום, תמיד יש מי שימלא את התפקיד. הדבר נכון גם למערכות המדיניות העולמיות: ברגע שכוח עולמי מראה חולשה או יורד בכוחו, מישהו אחר יתפוס את מקומו. ההערכה בישראל כיום היא, שאירן מנצלת את הוואקום שנוצר במזרח התיכון, כדי להרחיב את השפעתה על מדינות האיזור. נטען, כי אירן שואפת לייצא את רעיונות המהפכה ולחזק את כוחה במלחמה בין הסונים לשיעים. נוכחות אירנית ניתן למצוא לא רק בלבנון או בסוריה, אלא גם ברצועת עזה, בעירק, בתימן ובסודן. בסוריה, מצבה של אירן די מורכב. אירן מעורבת בלחימה במדינה, אך נוחלת הפסדים. בניסיון לגבות מחיר על עזרתה, דווח לאחרונה על כוונה להקים נמל אירני בלטקיה ולסלול כביש מאירן לסוריה דרך עירק. שני דברים אלו הם בעלי השפעה על ישראל. הנמל בלטקיה יהפוך לבסיס קדמי של אירן, ויאפשר לה להפליג ולהגיע ליעדים חדשים. הכביש יאפשר לאירן להעביר נשק לסוריה, ובכך לעקוף את אמברגו הנשק שהוטל עליה. שני דברים אלו מחייבים היערכות מתאימה של מערכת הביטחון, כאשר הדגש הוא על מודיעין. מודיעין טוב יאפשר לישראל לעקוב אחרי פעילות אירן באזור, ולפעול נגדה במידת הצורך.

עוד על הפעילות האירנית בסוריה. השבוע פורסמו פרטים על שלוחה של משמרות המהפכה הפועלת ברמת הגולן. מיליציה זו, הנקראת "א-נוג'באא" (האצילים), הכריזה, כי תפקידה הוא לשחרר את הגולן. ראש המיליציה אמר, שאין זו רק תעמולה תקשורתית אלא יעד אמיתי של המיליציה. מיליציה זו נחשפה בשנת 2013, כאשר פרסמה את חטיבותיה. לאחר מכן, פרסמה סרטונים בהם נשבעה אמונים למפקד כוח קודס, קאסם סולימאני. ההערכה היא, שמקורה של המיליציה הוא באירן, ומטרתה הראשונית הוא לסייע לחיזבאללה ולצבא הסורי לאבטח את המקומות הקדושים לשיעה. מעבר לכך, דווח גם שאירן מעבירה נשק למיליציה זו. העברת הנשק למיליציה, כמו גם הפרסומים על-אודות ביקוריו של סולימאני, מלמדים על החשיבות הרבה שהאירנים מייחסים לה. פרסום מטרתה של המיליציה, שחרור רמת הגולן, מראה שלמרות המצב בסוריה והלחימה הבלתי פוסקת, אירן שמה דגש על הנושא ופועלת כדי לפגוע בישראל. ולכן, לא מן הנמנע, כי בעתיד הלא-רחוק תתקיים ההיתקלות הראשונה בין כוח זה לצה"ל.

העיתון הבריטי דיילי מייל חשף לאחרונה, כי ממשלת בריטניה מעבירה לרשות הפלשתינית 25 מיליון ליש"ט, כדי לממן את שכרם של 30,000 עובדים בתחומי החינוך והבריאות. הבעיה היא שבין בתי הספר שמקבלים את הכסף, ישנם בתי ספר שנקראו על שמותיהם של מחבלים, וההסתה שבהם הולכת ומתגברת. הדוגמה הבריטית היא רק אחת מני רבות בהן כסף אירופי עובר לרשות ומשם מסייע לטרור. כספים רבים שהועברו לרשות, נועדו לתשלומים עבור משפחות מחבלים ומימנו תוכניות חינוך הכוללות הסתה נגד ישראל. כמו-כן, הכסף גם מועבר למוסדות לא-ממשלתיים המנצלים את הכסף לקמפיין ה-BDS. כיום ישנה שליטה מעטה על הכסף המועבר, אך נראה שהנושא מתחיל להשתנות. בשווייץ הוחלט לאחרונה על הפסקת מימון ממשלתי לארגונים לא-ממשלתיים המעורבים בתמיכה בטרור, באנטישמיות וב-BDS. כדי להמשיך את המעקב אחרי הכסף וחשיפת ייעודו האמיתי לתורמיו, יש צורך גם בפעילות ממשלתית בנושא, ולא רק בפעילות של ארגונים וולונטריים. בעזרת המידע שיוצג לממשלות אירופה, הן יוכלו לראות כיצד הכסף שהן תורמות לפלשתינים בעצם הולך לעידוד טרור.