"בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שנאמר (דברים ו') ואותנו הוציא משם וגו', ועל דבר זה צוה הקב"ה בתורה (דברים ה') וזכרת כי עבד היית כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחרות ונפדית. לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חרות ...."
"אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב, אישה אינה צריכה הסיבה... ואימתי צריכין היסבה? בשעת אכילת כזית מצה ובשתיית ארבעה כוסות האלו, ושאר אכילתו ושתייתו אם היסב הרי זה משובח ואם לאו אינו צריך" (הרמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ז).
לכשמתקרב ליל הסדר ובתוך שלל ההכנות, ניקיון הבית ומירוקו, הגעלת הכלים והכשרת הבית לפסח, כאבי גב המופיעים תוך כדי המאמץ והפעילות, הינם בלתי נמנעים, ומגיל מסוים הם נפוצים מאוד. אלו כאבים שקשה להימנע מהם, כיוון שהם תופעה טבעית המלווה את המאמץ הגופני הכרוך בהכנות ובהכשרת הבית לקראת הפסח.
אולם, ישנו כאב גב אחר, שבדרך-כלל מופיע תוך כדי או מייד לאחר ליל הסדר וקריאת ההגדה, וסיבתו המנהג להסב לאורך כל ליל הסדר וקריאת ההגדה בהסיבה על צד שמאל. תנוחה זו יוצרת עומס מופרז על מפרקי עמוד השדרה מימין ושרירי הגב משמאל, תוך הפרת האיזון הטבעי של הכוחות הפועלים על עמוד השדרה והמופעלים על-ידי השרירים זוקפי הגב, ושרירי הליבה הנמצאים קדמית לעמוד השדרה.
כאשר מגבילים את קיום מצוות ההסיבה לשתיית ארבע הכוסות ואכילת המצה כזית, משך העומס הלא אחיד על עמוד השדרה ושרירי הגב הינו מספר דקות בלבד, ולא שעות ארוכות. כך נקיים המצווה כהילכתה, ונמנע הופעת כאב גב תחתון לאחר ליל הסדר, ונוכל להינות מהמשך החג וחול המועד פסח, ללא שנוטרד על-ידי כאב גב תחתון מגביל ומציק.
