שימו לב להודו ולפקיסטן

באינטרנט מדברים על האפשריות שתפרוץ בקרוב מלחמת העולם השלישית, כאשר מתכוונים ליחסי ארה"ב-רוסיה בעקבות הפעילות האמריקנית בסוריה, או בשל המתיחות בין ארה"ב לקוריאה הצפונית. לרשימה זו ניתן להוסיף כעת גם מתיחות בין הודו ופקיסטן. המתיחות היא סביב קצין הודי לשעבר, שמואשם על-ידי פקיסטן בריגול. הקצין הואשם במימון וסיוע קיצוניים מהמיעוט שבמחוז בלוצ'יסטן. הקצין המדובר נעצר במרס 2016, ונגזר עליו גזר דין מוות בחודש שעבר. מנגד, ההודים טוענים שהקצין נחטף על-ידי פקיסטן והודאתו באשמה הושגה בעינויים. ההודים אומרים שהוצאתו להורג של הקצין תביא להשלכות חמורות. פרשנים שעוקבים אחרי הנושא אומרים, שמשפטו של אותו קצין מנוהל על-ידי הצבא ולא בידי הממשלה הפקיסטנית. לדבריהם, מדובר במהלך של הצבא שמטרתו למנוע מו"מ בנושא בין הממשלה הפקיסטנית וההודית. כעת יש לחכות ולראות האם יבוצע פסק הדין, שיכול להשפיע עמוקות על הנעשה במרכז אסיה, ואפילו על העולם כולו.

בשעה שאלפי אזרחים ישראלים חגגו את שביעי של פסח, יותר מאלף אסירים פלשתינים פתחו בשביתת רעב לא מוגבלת בזמן. באותו יום, 17 באפריל, מציינים הפלשתינים את "יום האסיר", ואלפי פלשתינים יצאו להפגנות הזדהות עם האסירים. מאחורי השביתה עומד מרואן ברגותי, שנגזרו עליו חמישה מאסרי עולם בשל מעשי הטרור שהיה מעורב בהם. בעבר ברגותי לא הצטרף לשביתות הרעב, וכעת הוא מיוזמיה. לפי הערכות שונות, השינוי נובע מתסכולו של ברגותי מהנהגת הפתח והשביתה היא צעד פוליטי מתוכנן היטב. בנוסף לכך, המאמר שפרסם ברגותי בעיתון ניו-יורק טיימס ועורר מהומה רבה, מחזק את העובדה שמדובר בצעד פוליטי, למרות טענותיו של ברגותי במדובר בצעד לשיפור איכות חיי האסירים. השאלה היא מה יקרה עכשיו. האם שביתת הרעב של האסירים, תתווסף לטענות על תסכול ברחוב הפלשתיני ותביא לגל פיגועים. האם לא יקרה ולא ישתנה דבר, כפי שהיה בפעמים רבות שבהם אסירים פלשתינים שבתו. האם ישראל תיענה לדרישות או לחלקן, דבר שיחזק את מעמדו של ברגותי בהנהגת הפתח. בסופו של דבר, ישראל והאסירים הולכים ראש בראש. צריך לחכות ולראות מי יישבר קודם.

בנאום שנשא לקראת יום האסיר, התייחס חאלד משעל לנושא השבויים הישראלים ברצועה. כאן מתחילים הבדלים בדיווחים. ישנם דיווחים, לפיהם אמר משעל שאין ולא יהיה מו"מ עם ישראל, לפני שהיא תשחרר שוב את משוחררי עסקת שליט שנעצרו שוב. לפי דיווחים אחרים משעל אמר שמתנהלות שיחות מול ישראל דרך מתווכים שונים. את הסתירות הללו ניתן לחבר לדברים הנוספים שאמר משעל בנאומו. הוא אמר שההתנגדות הפלשתינית מפעילה לחץ פסיכולוגי על ההנהגה בישראל, וגם על משפחות הנעדרים. השאלה היא, כמה לחץ יידרש עד שעסקה כלשהי תצא לפועל. אצל גלעד שליט (שהיה חייל בזמן החטיפה) הדבר לקח כחמש שנים, במקביל ללחץ משפחתי-ציבורי. כעת מדובר בגופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול, ובאזרחים שעברו לרצועה. אם אכן תצא לפועל עסקה, ישראל צריכה ללמוד מהטעויות של עסקת שליט ולנסות לפחות למנוע את הישנותן.

מבין אין-ספור הפיגועים ואירועי הטרור שהתרחשו השבוע במזרח התיכון, ניתן לציין פיגוע נוסף של שלוחת דאעש בסיני. הפיגוע בוצע בלילה שבין 19-18 באפריל, כאשר לוחמים של דאעש תקפו את כוחות הביטחון סמוך למנזר סנטה קתרינה שבדרום סיני. בפיגוע נפגעו אנשי כוחות הביטחון, אולם לא ניתן להתעלם מהעבודה שהוא בוצע ליד מנזר. פיגוע זה מצטרף לפיגועי ההתאבדות האחרונים של דאעש בסיני נגד מטרות נוצריות. בפיגוע נגד מטרות שכאלו ישנו רווח כפול. דבר ראשון, מדובר ביעדים תיירותיים, שברובם יש פחות אבטחה מיעדים אחרים. דבר זה מקל על דאעש לבצע פיגוע. דבר שני, אלו יעדים נוצריים, ופגיעה בהם היא פגיעה בכופרים ובדת המערב. דבר נוסף שדורש תשומת לב, הוא אזור הפיגוע. דאעש בסיני פועל בעיקר בצפון חצי האי ונהג להתרחק מהדרום, בעיקר בשל החלוקה השבטית בסיני. הפיגוע הזה יכול להיות הראשון מבין פיגועים רבים שייערכו בדרום, דבר שלמרות היחלשות דאעש בגזרה, יחייב חלוקת כוח מחדש של הצבא המצרי.

בנאום שנשא באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון אמר השר לביטחון פנים, ג'ון קלי, כי ארה"ב עומדת בפני איום הטרור הגבוה ביותר מזה הרבה שנים. קלי אמר שהאיסלאם הקיצוני הוא הכוח המניע מאחורי איום זה, ולדבריו הדבר הביא את ה-FBI לפתוח בחקירות בכל אחת מהמדינות המרכיבות את ארה"ב. אמירה שכזו לא יכולה לבוא כלאחר יד. כמה מקרי רצח שהתרחשו בשנה האחרונה בארה"ב אכן מיוחסים לדאעש, דבר המצביע על-כניסת הארגון לארה"ב או על השפעתו על אזרחיה. אם ה-FBI אכן חוקר ברחבי ארה"ב את חדירת דאעש, הרי שעוד פיגוע מצד הארגון או תומכיו בארה"ב, הוא רק עניין של זמן.