פסטיבל קאן חוגג השנה 70 שנה ובהתאם לכך ההשקעה של המארגנים והמהומה הרבה. מבחינתנו אין השנה מועמדות לפרס בקטגוריה משמעותית, מלבד סרטים קצרים של בוגרי בתי ספר לקולנוע. בכל זאת, שרת התרבות,
מירי רגב הגיע לכאן ופתחה רשמית את הביתן הישראלי הנמצא בקצה הטיילת ומשקיף לעיר העתיקה ולמרינה. בנאום מרגש הבטיחה השרה להקצות יותר משאבים לענף הקולנוע, ולראשונה, לעודד השקעות זרות עי מתן הנחות לחברות הזרות המפיקות סרטים בארץ. השרה זכתה לתשואות חמות מהקהל הרב שגדש את הביתן הצנוע. בין האוהדים שבאו להביע הזדהות היו רבני העיר, סגן ראש העיר, השחקן מייק בורשטיין ועתונאים.
מארגני הפסטיבל דאגו לרווחת העיתונאים ולמרות הטרטורים הרבים הצלחנו לראות את סרט הפתיחה, הפנטום של ישמעאל, המציג אישה שנעלמה לעשרים שנה (מריון קוטיאר) והחליטה לחזור לבעלה שכבר הכריז עליה.
כנעדרת. מנגד, האישה החדשה בחייו של ישמעאל, שרלוט גינזבורג, נלחמת על מקומה לצד ישמעאל.
הסרט השני בתחרות, סרט רוסי עם אקטואליות אוניברסלית, מתאר זוג שנישא ללא אהבה. האישה רצתה לצאת מהבית וניצלה את הגבר לכך, עם הריון בלתי רצוי נשארה במסגרת השנואה עליה. גם בעלה לא היה מאושר מהנישואין וכבר היה בקשר ובהריון עם חברתו החדשה. הסובל ממערכת יחסים כושלת זו הוא בנם בן השתיים עשרה שמחליט לברוח. מכאן עובר הסרט לג'נר אחר, סרט מתח וחיפושים אחר הבן האובד. בנגוד לסרטים אמריקנים עם הפי אנד, הילד לא נמצא והוא מצטרף לסטטיסטיקה של מאות נערים ונערות בעולם שנעלמים ללא עקבות. אולי, כמו בסרט הצרפתי הקודם, הם יחזרו לחיק משפחתם, אולי לא...
מזג האוויר מאיר פניו לבאי הסטיבל שמתרווחים על החוף וצופים בליל בסרטים המוקרנים על מסכי ענק בחוף. הנאה מובטחת. מרגלית מולנר מפסטיבל הסרטים בקאן.