די לכניעה
עם כל הכבוד, המגנומטר בהר-הבית הוא לא אמצעי טקטי, אלא אמצעי אבטחה אסטרטגי מובהק. לא הוא שגורם לטרור ולמהומות באזור. מדיניות הכניעה האסטרטגית ההיסטורית המוטעית של ישראל לערבים היא הגורם מספר אחת לטרור (ועזה כמשל).
על בסיס תולדות הכניעה הישראלית - כשכניעה גוררת כניעה - ניסו גם הפעם הרש"פ, פוליטיקאים ואישי דת מוסלמים לאיים באמצעי לחץ, סחטנות ולוחמה פסיכולוגית, לבטל את השימוש בגלאי המתכות. ואכן הייתה זו טעות אסטרטגית ממדרגה הראשונה להיעתר ולהיכנע להם. אולי זה יוביל לשקט מידי, אך יגרום לנפיצוּת ארוכת טווח.
לאחרונה ממשלת ישראל וכוחות הביטחון שברו טאבו רב שנים הן בהחלטה המדינית שלא לשחרר שבויים תמורת מחבלים, והן בהפסקת הזרמת חשמל לעזה. עתה הגיעה השעה להפסיק את מדיניות הכניעה המסורתית בהר-הבית, ולהפגין את ריבונותנו באזור. רק לא מכבר בפרשת השבוע מסעי (כפי שהסב את תשומת לבי יוסי עזרא), קראנו: "והתנחלתם את הארץ ..., ואם לא תורישו..., והיה אשר תותירו מהם ...לצנינים וצררו אתכם" (ל"ד 55-56). האין החזון העגום מתגשם מול עינינו?
הרתעה ערבית
אז מה היה לנו? קודם הוסרו המגנומטרים בהר-הבית, אחר כך המצלמות, ועכשיו גם הגדֵרות. מה השלב הבא - דילול השוטרים הישראלים עד היעלמותם מהאופק? והוואקף הופך גם לשליט הרשמי של האתר. הפרפר המוסלמי מתעטש והממשלה נתקפת בדלקת ריאות. כל מהומה ערבית, וישראל הרוקדת לפי החליל של הערבים, מתקפלת עוד.
אז מי הריבון? האלימות המוסלמית, המכתיבה למדינה את צעדי כניעתה. אלא שישראל הנכנעת להרתעה הערבית, מאבדת את יכולת ההרתעה הביטחונית לא רק בהר, אלא כלפי הטרור בכלל. והתוצאות מי ישורֵן.
מוות למחבלים?
אין ספק שהמחבלים ראויים לעונש מוות. אולם עם כל הכבוד להתלהמות של שרי הליכוד ו
הבית היהודי, וחבריהם, מדובר בהצעה פופוליסטית ובלתי אקטואלית. עונש מוות רק יאדיר את מעמדם של המחבלים כשהידים וכגיבורי האומה הפלשתינית בארץ ובעולם.
מעֵבר לכך הוא עלול להתסיס את האווירה נגד המדינה ברחוב הערבי וּבקרב אויבנו, שידרשו נקמה ויגבירו, חלילה, את הטרור נגד היהודים, ובכך העונש יפגע ביהודים כבומרנג.
אז מה כן דרוּש? שמאסר עולם יצדיק את שמו, והמחבלים ימקו מאחורי הסורגים כל חייהם, ולא ישתחררו בשום עסקה טרם זמנם. יתרה מכך, שיהיו תנאי מאסר, ולא שהכלא יהפוך למלון 5 כוכבים, אוניברסיטה פתוחה, בידור מול הטלוויזיה ועוד. רק כך המאסר ישיג את אפקט ההרתעה הנדרש.
הטרור השקט
כל חוק, שמטרתו לצמצם את העישון הוא מבורך. לפיכך, ראוי לשבח את הצעת החוק החדשה, לאסור על מכירת סיגריות עד גיל 21 (עד אחרי צבא), וכך האדם הצעיר יתרגל לא לעשן ולהיות בריא.
הורגלנו לטרור לאומני, הכובש את הכותרות, וגורם לתהודה ציבורית ותקשורתית רחבה. אבל יש לזכור שהעישון, הזוכה לתשומת לב תקשורתית פחותה בהרבה, הוא 'טרור שקט', הממית 8000 (!) איש בכל שנה, וקטלני אפוא עשרות מונים מהפיגועים הרצחניים. ולכן העלאת גיל העישון היא בהחלט תופעה מבורכת.
שילוב מבורך
ראוי לברך על תופעת 'בתי הספר המכילים', שישלבו בכל כיתה תלמידים רגילים עם תלמידים בעלי מוגבלויות.
כידוע המגמה לשילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה צוברת תאוצה, במיוחד בעשור האחרון. שילוב תלמידים מיוחדים בכיתות רגילות הוא חלק בלתי נפרד ממגמה זו, המתרחבת גם בתחום החינוכי.
אין ספק שה'מיוחדים' יֵצאו נשכרים לחיות בחברה נורמטיבית שתשמש להם מודל והנעה להתקדמות. אך לא פחות התלמידים יפיקו תועלת רבה מהשילוב, בהסתגלות לשוֹנה - ובכך יקבלו שיעור לחיים, שהשונים הם חלק טבעי מהאוכלוסייה, ולא יירתעו מהם. הם גם ילמדו פרק בעזרה וּנתינה לזולת, ויתַרגלו זאת באמצעות המיוחדים.
יתרה מכך לא אחת המיוחדים מצטיינים בכישורים יצירתיים, כמו גם בטוב לב ואהבה, ויוכלו אפוא לתרום להעשרת בית הספר והקהילה.
בקטנה
אום אל-פחם - ההלוויה, החגיגה והשייך: ראד סאלח? בלתי נסלח!