עונת המלפפונים נוסח ישראל

יוסי בניון הוא אחד השחקנים הטובים שידע הכדורגל הישראלי. הוא הספיק בקריירה המפוארת שלו לשחק בצ'לסי, בארסנל ובליברפול ולכבוש שער מכריע בשמינית גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד. בניון נחשב העברה מוצלחת בליגה הישראלית, שכידוע אינה מהאיכותיות בעולם - ועוד במקום החמישי. אבל אין מה לעשות, בגיל 37, הזמן כבר עושה את שלו בשביל יוסי בניון, והוא כמובן, כבר לא ברמה בה היה בגיל נעוריו. בניון החל את דרכו המקצועית שלו בהפועל באר שבע, קבוצת תחתית באותם ימים, ונפרד ממנה בטעם מר, אחרי שירד איתה ליגה. התחנה הבאה שלו הייתה מכבי חיפה, שם שיחק למשך ארבע שנים, עד שזיהו את הפוטנציאל שלו והוא מצא את עצמו עמוק בתוך הזירה האירופית - 12 שנים. לא פחות מתריסר שנים שיחק בניון בחו"ל, במהלכן היה בשש קבוצות שונות, רובן באנגליה. שנים בהן לא רק היה עבורנו מקור לגאווה, אלא ממש הצטיין והצליח בממלכה המאוחדת. לפני שלוש שנים, החליט בניון לעלות חזרה ארצה, והחל לשחק במועדון בו צמח היישר לאירופה - מכבי חיפה. הקשר ההתקפי היה בטוח שבמועדון הפאר יקצור יחד עם הקבוצה תארים, אך משהו לא הסתדר ועבד במכבי חיפה. בשנה השנייה שלו אצל הירוקים, הדברים שוב לא הסתדרו, ולא מעט אוהדים החלו להפיל את האשמה על יוסי בניון. בניון, שהיה עד לא מזמן האליל שלהם, פתאום הפך למוקד האש. לאחר שנתיים עמוסות וסוערות בחיפה, שבסופן זכה בתואר גביע המדינה, עבר בניון למכבי תל אביב, הקבוצה שהפסידה לחיפה בגמר גביע המדינה. אולי במכבי תל אביב לא היה בניון איש שנוא, אך גם שם היה בגדר מחמם הספסל, ולא קיבל מספיק הזדמנויות. אחרי שנה בקבוצה הצהובה, רצה בניון התחלה חדשה. הוא עבר לבית"ר ירושלים. אולי גם שם בניון עוד לא מקבל את הקרדיט, אבל דווקא שם, כשהוא עולה מהספסל, הוא מרים את כולם על הרגליים. משחק הבכורה של בניון במדי בית"ר היה נגד ואשואש ההונגרית. בדקה ה-57 הוא נכנס במקום קלאודימיר פריירה כשהתוצאה היא 1:3 לזכות היריבה. ואשואש כבר הייתה בדרך לניצחון מוחץ. היא לא ציפתה שיוסי בניון יהרוס לה את החגיגה. בדקה ה-88 כבש בניון שער מצוין, שתי דקות לאחר מכן בישל לורד את השוויון ובדקה ה-92 ראה את סאבו גומר את הערב הזה כערב צהוב-שחור. אולי כבר מבוגר, אבל הכישרון שלו עדיין קיים. אז האם, בגיל 37, לאחר ניסיונות כושלים אצל היריבות הגדולות, יצליח בניון להחיות את הקריירה שלו מחדש דווקא בבית"ר?

טוטנהאם, סאות'המפטון, ספרטה פראג. העבר של תומאש פקהארט, הרכש החדש של הפועל ב"ש היה מכבד כל שחקן בביצה המקומית, גם את הגדולים ביותר. בגיל נעוריו, תומאש פקהארט נחשב לכישרון צ'כי עצום, וכבר כשהיה בן 16 טס היישר לאנגליה כדי להתחיל את אימוניו במועדון הנוער של טוטנהאם. לאחר קשיים לא מעטים, הצליח פקהארט לעלות לקבוצה הבוגרת של טוטנהאם ומיד הושאל למשך חצי עונה לסאות'המפטון, שם כבש שער בודד. עוזר המאמן של טוטנהאם אז אמר עליו: "הוא חלוץ פיזי. הוא אוהב להיות ברחבה ויודע לנצל מצבים בתוכה". לאחר ההשאלה הזאת הושאל שוב, אך הפעם לקבוצת נעוריו, סלביה פראג. לאחר עונה מוצלחת, החליטה היריבה יבלונץ לרכוש את פקהארט. לאחר התקופה בצ'כיה שארכה שנתיים וחצי, שלא הייתה רעה מידי אך כן נחתמה בלא מעט אכזבות, התמקם פקהארט ביעד חדש, גרמניה, בה לא הצליח להתחבר ולהשתלב והיה לו שם קשה ובלתי נסבל. הוא שיחק בנירנברג למשך שלוש שנים והוסיף עוד שנתיים באניגלושטאדט, קבוצתו הנוכחית של אלמוג כהן. לאחר התקופה הארוכה והקשה בגרמניה, פקהארט היה כבר קרוב להיפרד מהארץ בה היה לו כל כך קשה, ולחתום אצל לכיה גדנסק הפולנית, אך ברגע האחרון החלוץ התחרט, חזר לגרמניה וחיכה להצעה טובה יותר. אז מצא את עצמו פקהארט ביוון, במועדון א.א.ק אתונה, ושם, סוף-סוף, בפעם ראשונה בקריירה שלו, מיצה פקהארט את כשרונותיו. אחרי שנים רבות מלאות בכעס ואכזבה, פקהארט חורר רשתות בכרתים, ואט-אט נתפש שם ככוכב גדול. לאחר תקופה מוצלחת בת שנה וחצי, חתם החלוץ בהפועל באר שבע. עד עכשיו, הקריירה של פקהארט באה בגלים, היא הייתה קשה ולא ברורה, בה הרבה להחטיא ולא היה ממוקד במטרה. האם בב"ש, המייחלת שהוא החלק האחרון בתצרף, יצליח לא לחזור על טעויות העבר ולהמשיך בתאוצה שצבר ביוון? נחיה ונראה.

מכבי חיפה החתימה השנה כהרגלה המון שחקנים מוכשרים: אופיר מזרחי, מאבוקה, קוסטדינוב, אלברמן, עמרי בן הרוש, רז מאיר, שון וויסמן ורמי גרשון עליו נדבר בהמשך. אך כל עונה מביאה מכבי חיפה שחקן עליו מוטלת המשימה הכמעט בלתי אפשרית: לזכות השנה באליפות. בשנה שעברה זה היה על רוקאביציה, בשנה קודם על יוסי בניון, והנה באיחור אופנתי, הגיע הרכש החדש שבו מאמינים. השם לו הוא קאיו אלבס. הוא ברזילאי בן 31 שבא היישר מגראסהופרס השוויצרית. בצעירותו שיחק בברזיל, ולאחר עונה פנטסטית בגיל 21 במדי פלמייראס הברזילאית הסקאוטים של פרנקפורט רצו את בעל הכישרון הצעיר, וכבר בגיל 22 לבש קאיו את מדי הקבוצה הגרמנית. אבל שם, בפרנקפורט, משהו לא הסתדר. מהר מאוד דבקה בו תווית של "עצלן". אמרו עליו שהוא שחקן חלש אופי, שלא מתאמץ באימונים ובכל פגרה חוזר עם משקל עודף. לאחר חמש עונות מתסכלות בגרמניה חזר קאיו לברזיל במחיר מיקרוסקופי, מכיוון שפרנקפורט הציגה אותו כ"שחקן היקר הכי מאכזב בתולדות המועדון", וכבר רצה לפרוש מהכדורגל. או-אז באה ההצעה מגראסהופרס, ששינתה הכל. בגראסהופרס הפך קאיו במהירות לכוכב בלתי מעורער, שכובש שערים בלי הפסקה. אלירן עטר, שבדרך החוצה מחיפה ושיעבור ככל הנראה למכבי תל אביב, היה עד עכשיו הכוכב של מכבי חיפה, שניסה להביא אותה כמה שיותר גבוה. קאיו משחק באותה עמדה בה משחק עטר. האם הוא המחליף של עטר, והפעם הוא יצליח במשימה הקשה להביא את חיפה להישגים מרשימים יותר?

עומר אצילי חזר ארצה, לאחר תקופה כושלת בספרד, בה מיעט לשחק. עכשיו בונים עליו במכבי תל אביב שיצליח להחזיר את האליפות אליהם. מאז עזיבתו של אולי הכוכב הגדול ביותר של מכבי בכל הזמנים, ערן זהבי, מספר 7, מספרו של הכוכב לא שוחרר לאף שחקן, עד עכשיו. לאחר הסכמה של זהבי, ראשי מכבי העניקו לאצילי את ספרה מספר 7, ולא, זה לא סתם מספר, זו הצהרת כוונות. במכבי מייחלים שמצאו את ערן זהבי הבא, שיחזיר אותה למקומה הטבעי. זהבי בתקופתו נשא את מכבי על הכתפיים, לאחר שגמר את עונתו האחרונה בישראל עם 35 שערים ו-10 בישולים מתוך 36 הופעות. האם אצילי יגיע עד לשם? כנראה שלא, אבל בכל זאת, הקשר בן ה-24 יכול לעשות את השינוי במכבי. רק לפני שנתיים, עוד היה אצילי שחקן המפתח בבית"ר, אך לאחר ריב תקשורתי עם אלי טביב שהגיע עד בוררות, עזב אצילי את בית"ר בסערה לטובת גראנדה הספרדית. המהלך היה טעות מיסודו, ואצילי, שלא ידע ספרדית ובקושי אנגלית, התקשה להתאקלם ולהבין מה רוצים ממנו בגראנדה. בסופו של דבר, לאחר שבקושי שותף במהלך העונה וירד ליגה אתה, חזר אצילי לישראל; אך הפעם לא לעיר הקודש, מה ששבר לבבות של לא מעט אוהדים צהובים שחורים, אלא ליריבתה הגדולה שבעונה החולפת הייתה רק מקום אחד מעליה - מכבי תל אביב. כמה אירונית העובדה, שהמשחק הראשון של מכבי תל אביב, המשחק שפותח לה את העונה, הוא דווקא מול בית"ר ירושלים, ה"אקסית" של אצילי, בה בעצם התפתח והפך לשחקן הגדול שהוא היום. יהיה מרתק לראות מה יקרה. האם האוהדים הירושלמיים יקבלו אותו בכבוד ובהוקרה על מה שהוא העניק להם או בבוז ובכעס בגלל "בגידתו"? האם אצילי יכבוש? ואם יכבוש, האם הוא יחגוג מול קבוצתו לשעבר? יום ראשון, שעה 21:00, במשחק המרכזי, נוכל לראות הכל.

תאמינו או לא, אבל למגן הטוב בארצנו, שעבר השנה למכבי חיפה, שכבר שנים הוא באנקר בנבחרת הכחולה לבנה, ושהפך לסמל לשחקן יציב שמצליח שנים רבות מעבר לים, אין הופעה אחת בליגת העל. רמי גרשון, מצא עצמו בסטנדרד ליאז', לאחר עונה טובה בהפועל ראשון לציון, שנמצאת בליגה הלאומית, בזכות עזרת סוכנו, דודו דהאן. בהתחלה צחקו על גרשון וטענו שהוא נמצא איפשהו היום רק בגלל סוכנו ולא בגלל יכולתו וכישוריו, אך מהר מאוד הטענות האלה נעלמו, לאחר שציבור נוכח כמה רמי גרשון מצליח בבלגיה בעיקר, כשבטוענת לכתר הבלגית גנט הפך ממש לבורג מרכזי, לאחד השחקנים החשובים שם. בדרך כלל שחקנים חוזרים לארץ מחו"ל לאחר עונה לא מוצלחת, שבה הם לא מצאו את דרכם ולא שיחקו מספיק. אבל דווקא העונה האחרונה הייתה אחת הטובות של גרשון בגנט. מה אפוא גרם לו לעבור למכבי חיפה? "האמת שזו הייתה הפתעה גדולה מבחינתי לחזור לארץ", מספר גרשון בראיון. "אם היית שואל אותי לפני שבוע, שבוע וחצי, הייתי אומר לך שאין מצב. אבל האמת שהסוכן שלי התקשר אלי ואמר לי שיש הצעה ממכבי חיפה, הצעה טובה, כמובן ששקלתי את זה ברצינות, התייעצתי עם המשפחה, עם החברה, והחלטתי שאני הולך על זה. אני חושב שעשיתי עבודה טובה בבלגיה. הגעתי להישגים ביחד עם הקבוצה והחברים ואני מקווה מאוד לעשות את אותו הדבר בחיפה". נראה שרמי גרשון היה הליגיונר הבכיר ביותר בתקופה הנוכחית, אך עכשיו, הכל יכול להשתנות. כאמור, גרשון מעולם לא שיחק בליגה הבכירה בישראל, ויכול מאוד להיות שלא יצליח להתאים את עצמו לדרך המשחק הישראלית וימצא את עצמו אובד בתוך הקבוצה הירוקה, ממש פי שקרה לעומר דמארי. אולי בגלל זה הגיע גרשון לארץ, כדי להוכיח אחת ולתמיד, 'הגעתי לאן שהגעתי בגלל הכישורים שלי, ואיש לא יכול להגיד אחרת'.