מעשה שהיה כך היה: לפני שנים, בחלוף י"ג שנים מרצח רבין, ביקשו כמה יהודים לארגן כנס בו ידובר על היבטים שונים סביב הרצח, לרבות נסיבותיו ושאלות לא פתורות בהקשרו. הכנס תוכנן בקפידה, פורסם ברבים ואמור היה להתקיים בהרצליה, בכפר הנוער על שם רזיאל, עמו תיאמו המארגנים מראש מועד לקיום ואף יצרו קשר חוזי לשכירת המקום.
כמאתיים איש (בכללם עבדכם) רובם מבוגרים, חלקם חילונים חלקם דתיים, כולם סקרנים, שמו פניהם אל הכנס שאמור היה להתקיים בשעות הערב. מי שהתקרב למקום (מתחם כפר הנוער ע"ש דוד רזיאל בהרצליה) נדהם לגלות משהו שנדמה כסרט סוריאליסטי או חזון תעתועים אחר.
ברדיוס של כשלוש מאות מטר ממקום הכינוס, התפרשו כמאה אנשי כוחות הביטחון. משום חשיבות העניין אפרט: עשרות שוטרים במדים, מכוניות משטרה, אנשי ביטחון ללא מדים (חלקם הזדהו בהמשך כאנשי ובלשי משטרה), אנשי שב"כ (עם לבוש אופייני ומוכר) וכמה מ"חביבי" היס"מ. הכוחות הללו מצוידים בכלי נשק, מכשירי קשר, אזניות ו... מוטיבציה, סבבו את המקום ושרצו בכל פינה.
יתרה מכך, כבר בכיכרות הסמוכים הוצבו מחסומי משטרה (ובצדם שוטרים) כאשר המחסומים מונעים גישה עם מכוניות למקום הכנס. לא רק זאת אלא אף זאת - השוטרים (כנראה על-פי הנחיות מגבוה) שיקרו לבאים בהודיעם להם שאין מה להתקדם שכן הכנס בוטל!! (למותר לציין שבשקר גס מדובר, איש מהמארגנים לא ביטל!).
רבים מהאורחים שעשו דרכם לכנס ספרו בהמשך על תחושותיהם נוכח המתרחש. הייתה שם תחושה שמאן דהוא מנסה להלך אימים על המשתתפים, להפחידם, ובכל מקרה לסכל את בואם למקום וממילא לגרום לכך שהכנס לא יתקיים.
זאת ועוד, המארגנים למדו לדעת שגם בעלי המקום ומפעילי הכפר קבלו ככל הנראה הוראה לפעול לביטול הכנס, לא פתחו את השערים וסייעו במניעת כניסה, כל זאת תוך הפרה גסה של סיכום מוקדם עם המארגנים לרבות חוזה חתום (לימים תבעו המארגנים את הכפר על הפרה זו וזכו בפיצוי כספי).
מארגני האירוע לא נואשו ופנו לגינה סמוכה, מרוחקת כמאה וחמישים מטרים מהכניסה לכפר, במטרה להעביר את האירוע תחת כיפת השמיים בתנאים לא תנאים. אל המארגנים הצטרפו כמעט כל המוזמנים לכנס בהיותם מסרבים להיכנע לאלימות הבולשביקית ולניסיון ההשתקה הבוטה והכוחני בו נתקלו. נזכיר שמדובר באנשים מבוגרים ברובם, נורמטיביים לחלוטין, שומרי חוק וצמאי דעת.
לא רק המוזמנים הלכו בעקבות המארגנים, גם המשטרה ושאר כוחות הביטחון "הצטרפו". כמה עשרות שוטרים, חלק מהבלשים וקצין בכיר במשטרת הרצליה (עמו באתי בדברים בהמשך אך את שמו איני זוכר). כמה "זינזנות" הגיעו וחנו בסמוך לגינה (הכנות למעצרים?....) ועמם כעשרים וחמישה אנשי יס"מ שהתווספו לחבריהם.
בינתיים החלו המארגנים להרצות דבריהם כשברקע ההכנות להקרנת מצגת. אחד ממפקדי השוטרים במקום החרים ביחד עם עוזריו את המחשב ששמש את המארגנים וציוד נוסף. כל זה בלא צו שיפוטי, בלא הסבר, בלא ניסיון לתרץ... ככה סתם - שרירות השלטון במלוא מובן המילה.
ממה הם מפחדים? על מה ולמה מנעו השלטונות בכוח הזרוע קיום ערב תרבותי ומהוגן בו אמורה הייתה להתקיים הרצאת דברים על אודות רבין והירצחו? מי הוא זה שנתן את ההוראה לארגן את המבצע הזה שעלה למשטרה (ולמשלם המיסים) הון רב, הקצאת כוח אדם ומשאבים נוספים וגם אולי סיכון בתביעה אזרחית ו/או פגיעה תדמיתית?
לא לי הפתרונים. אני כן יכול להעיד שהחוויה המטלטלת כפי שתוארה הותירה בי וברבים אחרים רושם חזק וקשה, רושם בל יימחה ש"משהו רקוב בממלכת דנמרק". דמוקרטיה אין כאן, חופש ביטוי אין כאן, חרות אמתית אין כאן. קשה, אני יודע. כך הרגיש כל מי שנכח במקום. היינו כלא מאמינים נוכח הבלתי יאומן. עד היום קשה להאמין. אלא שהדברים התרחשו כפי שתוארו לעיל, במדויק כפי שתוארו לעיל.
אוסיף אולי רק משהו נוסף - אישי. אנכי לא הופעתי למקום כמוזמן בין מוזמנים. הייתי אומנם מעוניין לשמוע אך בנוסף באתי גם להשמיע. דע עקא שכמה שעות לפני הכנס קבלתי טלפון לא צפוי (לא היה לי אז נייד ולא הייתי בביתי, אם כך מנין ידעה המתקשרת היאך למצוא אותי?) ובו התרתה בי אישיות ציבורית מוכרת, שאם אשא דברים בכנס אתבע על ידה. לא היה שום ספק בלבי שדברי אמת ואני יכול להוכיחם אך האמת היא שנרתעתי מההוצאות הכספיות הכרוכות בטיפול בתביעה כזו ולכן לא הייתי בטוח אם אשא דברים אם לאו.
נותרתי אפוא עם טעם מר של הצרת צעדים, מועקה של ניסיון להסתיר, ידיעה ברורה שניסו (ובמקרה המתואר גם הצליחו) להשתיק, לדכא חשיבה חופשית וסקרנות אנושית. כל זה בניסיון למנוע דבר שאינני יודע מה הוא.
ממה הם מפחדים?